בחר ישוב שאליו תרצה שנגיע

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

טוב לחיות בלי שקיות 2

תגובותיכם למהלך החיסכון בשקיות שימח וריגש אותנו מאוד. הבנו עד כמה מציק לכם השימוש המוגזם בשקיות פלסטיק. לפני כמה ימים, נדהמנו לקרוא על יוזמה חדשה של משרד החקלאות לצמצום בזבוז מזון, על ידי יצירת ומכירת מארזי פלסטיק מוכנים מראש, של פירות וירקות ברשתות השיווק. האמת, מהלך לצמצום זריקת מזון הוא רעיון מבורך, את הדרך פחות אהבנו...

מחקר מצא כי המשק הישראלי זורק לפח כשליש מכמות המזון. וכשמדובר בתוצרת חקלאית הכמות הזאת אף עולה. משרד החקלאות מעריך שניתן להציל חלק ניכר מהמזון המבוזבז הזה ולכן יציע לרשתות השיווק תמריצים כספיים עבור אריזת הירקות והפירות (שכיום נמכרים בתפזורת) במארזי פלסטיק חד-פעמיים. זאת במטרה להאריך את חיי המדף של התוצרת החקלאית (שאת רובה, מן הסתם, קוטפים מראש ושומרים במקררים לתקופת מה לפני הצגתם על המדפים). אנחנו מרגישים שהמהלך הזה יחליף פסולת אורגנית (תוצרת חקלאית שנרקבת ונזרקת לפח) בפסולת תעשייתית שלא מתכלה מאות שנים. פסולת שעצם הייצור שלה והשינוע שלה גורם לנזק אקולוגי קשה.

בכל שנה, מיוצרים בעולם מאות מיליונים של טונות של פלסטיק. כמות בלתי נתפסת של חומר שהשימוש העיקרי שלו מוקדש למוצרים חד-פעמיים. כי הרי הדבר הראשון שעושים כשמגיעים הביתה עם הקניות, זה להוציא אותם מהשקית ולזרוק את השקית לפח. בכל שנה מוצאות את דרכן לאוקיינוסים מיליוני שקיות. שם הן פוגעות בבעלי החיים ובצמחייה, לפני שהן שוקעות על קרקעית האדמה למשך 500 השנה הקרובות... אז נכון, למדנו למחזר. אבל זה לא מספיק. מחזור צריך להיות פתרון אחד מני כמה העובדים במשולב לחינוך השימוש המוגבל בקרב הצרכנים, להחלפת הפלסטיק בחומרים אקולוגיים ופריקים העשויים מסוגים שונים של קליפות או עלים, סוכר או תירס, במבוק, החלפת מקורות האנרגיה לייצור השקיות באנרגיה ירוקה ועוד. מוזר בעינינו שאחרי הצלחת חוק השקיות ששוחחנו עליו בשבוע שעבר, מגיעה, לאותה זירה ממש - הסופרמרקט, יוזמה להגדלת השימוש במארזים ובשקיות פלסטיק. אז מה עשינו??? במקום להטמיע הרגלי צרכנות נכונה או לעודד פעילויות של העברת עודפי המזון לאלו שזקוקים לו - מחליטה הממשלה על מהלך שעשוי למחוק לגמרי את מעט הרגלי המחזור שכבר אמצנו לעצמנו. אם היו שואלים אותנו, ישנן המון דרכים ידידותיות לסביבה להטמיע התנהגות של צריכה מידתית: לקנות רק כמה שצריך, לאכול טרי, לא לאגור ולזרוק. מספיק לראות מה קורה באירופה בתחום זה: למשל שליטה בכמויות הגידולים ופיזורם על פני מספר חודשים ואל עונות קצרות, לעודד רכישת ירקות שאינם נראים "מיליון דולר" וניתן להשתמש בהם לבישול או לאפייה, לחנך את עם ישראל לתכנן את הקניות בטרם הגעתו לסופר, להגיע עם רשימה ולדבוק בה - גם בחגים לא להתפרע עם עשר מנות ראשונות ועשרה סלטים לפני המנה העיקרית עם עשרה סוגי תוספות...

הפעם, אנחנו נצא ממנהגנו, ונניח כאן לינק לאתר עצומה, שקורא לשמירת הטבע והסביבה ע"י ביטול הכוונה לחוק מארזי הפלסטיק. אנחנו מתכוונים לחתום שם בעצמנו בתקווה שהלחץ והשכל ישר יגרמו לנסיגת המשרד מהמהלך. https://www.atzuma.co.il/bagsplastic בינתיים, נמשיך לעודד אתכם לבחור את האופציה "אריזה חסכונית בשקיות" באזור האישי שלכם. אנחנו מתחייבים שהארגז משוקבוק יגיע מסודר וארוז לתפארת, עם כמות השקיות המינימלית הנדרשת. בד בבד נמשיך לעקוב אחרי מדיניות וחוקים נוספים הקשורים לצרכנות נבונה ואיכות הסביבה ונקפיד לתרום את חלקנו, ביחד אתכם כמובן, לסביבה בריאה יותר, לנו ולדורות הבאים.

אבוקדוז-פואה!

אין אכזבה גדולה יותר לחובבי אבוקדו מאשר להמתין בסבלנות עד שהוא יבשיל ולגלות, אחרי ימים ארוכים של ציפייה, שהאבוקדו עבר ממצב של קשה-אבן למצב בשל-מדי-ולא-טעים ככה פתאום.

בתור פרי, האבוקדו מאד ייחודי. כי בניגוד לפירות - שמכילים כמות גבוהה מאד של סוכר, האבוקדו מורכב בעיקר משומנים בריאים, כמעט 80% מסך הקלוריות של האבוקדו מגיעים משומנים. מי שנבהל מהמילה "שומנים" יכול להירגע כאן ועכשיו: מדובר בחומצות שומן אולאיות בלתי רוויות שדווקא עוזרות לדיאטה. לאבוקדו אין סוכר והוא עשיר בסיבים תזונתיים התורמים לתחושת השובע - 2 יתרונות שהופכים אותו לחלק מתפריט מאוזן לירידה במשקל. אגב, החומצות האולאיות אינן מתחמצנות בחום גבוה. לכן שמן אבוקדו בריא יותר ממרבית השמנים לטיגון או לבישול. האבוקדו עשיר בחומצות אמינו שהתורמות לבניית חלבון ויכולות להחליף או מאפשרות להקטין את צריכת החלבון מהחי (למי שאינו אוכל בשר). לאבוקדו שפע של ויטמינים: A, B, C, E, וכן מינרלים חשובים כמו ברזל (אבוקדו עם לימון סחוט על לחם דגנים יכולה להיות ארוחת בוקר מאוזנת ובריאה, עד לקפה...), סידן, מגנזיום, אשלגן ואבץ.

כמה מילים בעניין שמירה על טריות האבוקדו. אבוקדו משחיר עם החיתוך, בשל החשיפה לאור ולחמצן. לכן מומלץ לאכול אותו מיד לאחר הכנתו או להזליף לימון על האבוקדו החתוך (למשל בסלט) כדי לשמור עליו עד הארוחה או בכריך. לאחר שהוצאתם את האבוקדו מארגז המשלוח, אנחנו ממליצים לשמור אותו בטמפרטורת החדר עד שהוא מתרכך. לאחר מכן ניתן להכניסו למקרר כדי להאריך את חייו. יש אנשים שמזרזים את מועד הבשלת האבוקדו: מכניסים לשקית נייר, עוטפים בנייר עיתון, מניחים בקערה לצד בננות המשחררות הורמון הבשלה בשם אתילן ומזרזות הבשלת כל הפירות שנמצאים בקרבתן. האבוקדו הוא אומנם פרי, אבל מבחינה קולינרית הוא מתנהג כמו ירק. מורחים אותו על כריכים, משלבים אותו בסלטים, הופכים אותו למטבל מלוח ועוד. בברזיל, לעומת זאת, האבוקדו הוא פרי שמככב בקינוחים, גלידות וכדומה. אתם מוזמנים לנסות. אבוקדו "ריד" מגיע לשוקבוק מצביקה כהן מערוגות. חלקאי ותיק בשוקבוק שמביא לנו המון פירות מובחרים אחרים, כמו אפרסקים, נקטרינות, ענבים ואפרסמון.

הבננה שהתחפשה

כשאתם מכינים סלט פירות, האם תוסיפו לו דלעת וחצילים או תותים ובננות? וכשאתם מוסיפים גמבה ואבוקדו לסלט הירקות שלכם, יכול להיות שהוא הופך לסלט פירות מבלי שידעתם?

איך יודעים מהו פרי, מהו ירק ומי מחופש למי? איך נקבע מה זה מה ולמה כל הבלבול הזה? מבחינה בוטנית, פרי הוא משהו שנוצר מתוך התפרחת של הצמח ומכיל בתוכו את הזרע או הזרעים (גרעין). ירק הוא כל מה שהוא שאר חלקי הצמח שאינם מכילים את הזרעים, כמו עלים, גבעול ושורש. מבחינה קולינרית, ההגדרה טיפה משתנה. קודם כל, תחום הקולינריה מבדיל בין פרי או ירק שניתן למאכל ושאינו ניתן למאכל. תחום הקולינריה מתייחס גם לטעם ולכן במתכונים נמצא מרק ירקות עם דלעת, גזר ופטרוזיליה ומגוון ריבות משזיפים ותותים, וגם למקומו בארוחה - ירקות הם חלק מהארוחה ופירות שייכים לקינוח.

אז מי התחפש למי? מבחינה בוטנית העגבנייה היא פרי. גם מלפפון, דלעת, גמבה ופלפל. למרות שמבחינה קולינרית כולם ירקות. גם החציל התחפש לירק אבל הוא פרי שמתפתח מהפרח ומכיל זרעים. והתות? מבחינה בוטנית, תות הוא "מצעית" תפוחה, כלומר גבעול שבקצהו הוא תפוח (פ' לא דגושה) מלשון נפוח. מצד שני הוא מכיל זרעים. אומנם לא בתוכו אלא על קליפתו ולכן נחשב לפרי. מבולבלים? חכו חכו. אוהבים גלידת תות-בננה? ידעתם שגם הבננה לא נחשבת פרי מבחינה בוטנית, אלא מתחפשת לפרי? שבמקומות שונים בעולם אוכלים אותה כמנת פחמימה עיקרית ולא כקינוח. ואפרופו בננה, אנקדוטה קטנה: ידעתם שמברכים על הבננה "בורא פרי האדמה"? הרי היא גדלה גבוה ובכלל לא מתקרבת לאדמה. במסכת ברכות מבחינים בין פירות אילן ופירות הארץ. לצורך זה, תפוח הוא פרי העץ ותות שדה הוא פרי האדמה. מבחינה בוטנית: עץ הבננות הוא לא עץ בכלל, אלא עשב ענק בעל גבעול מעובה המורכב משכבות שכבות, ממש כמו בצל, שנקרא גזעול. לכן, מבחינה בוטנית הבננה אינה פרי אלא ירק. הגמרא עושה את ההבחנה הבאה: אם אתה חותך את הפרי והענף מוציא פרי אחר במקומו הוא מוגדר כאילן (עץ) אבל אם אחרי שתקטוף את הפרי לא ייצא פרי חדש מאותו ענף והפרי אינו מכיל זרעים, מברכים "בורא פרי האדמה". גם האננס הוא "פרי האדמה". וגם הפפאיה שעליה פסקו: דין ירק.

אבוקדו כבר אמרנו שהוא פרי, אבטיח הגדל על האדמה הוא פרי. קישוא הוא... פרי! שוב, הכל מבחינה בוטנית. חלקי הצמח כמו חסה, כרוב או תרד (שהם עלים) הם ירקות. שורש: גזר, סלק, ג'ינג'ר - ירקות. תפרחת הצמח כמו ארטישוק או כרובית הם ירקות. גבעולים כמו סלרי או ברוקולי הם ירקות.

עוד טעימה:

פצצת אנרגיה ירוקה
לאן נעלמו הלימונים שלנו?
האתגר הבריא הבא הגיע!
מצאנו אוצר חדש
עמק יזרעאל אנחנו בדרך
הגיע זמן הדובדבן
יד הדמיון
שבוע עצמאות
הקיץ מגיע. תות, סוף.
פסח שמח וכשר בשוקבוק
ישראל בוחרת שוקבוק
העם עם הגולן והלב עם העוטף
האספרגוס חוזר לשוקבוק!
הטבה בלעדית לאימהות טריות

שישוקבוק - משלוחים גם בשישי
הארטישוק חוזר והוא במיטבו!
לידע יש טעם של עוד...
פיצוץ בפה
ויהי אור! (לזמן מוגבל)
טעמתם פעם שעוונית נאכלת?
חג שמח, תמר, אלה, שקד...
מלכת היער
חורף חם
פרידה מחבר יקר
יורדים לשורש המרק
הפתעות כמוסות ומתוקות
בשבילנו זו שליחות
בריאות מג'ינג'ר עד תות
מרחיבים את שירות המשלוחים!
התשובה שלנו ל"צבע אדום"
השבוע נגשים חלום ורוד
העלים החדשים הגיעו!
בוחרים שוקבוק לחיים בריאים
בננות בשקית הבשלה מבוקרת
מלך הפופ מגיע!
הבריאות שבטעם
אוהבים לא אוהבים
רגע לפני אחרי החגים
מתחילים שנה - סוגרים עונה
הלימודים והחגים בפתח
מריחים את תשנ"ט
טעימה של שזיפים
חגיגה באוגוסט
ברוכים הבאים