בחר ישוב שאליו תרצה שנגיע

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

תכירו את הלקוחות שלנו

Get to know your customers day מצוין כדי להזכיר לעסקים להכיר ולהוקיר את לקוחותיהם. כשעסק מכיר את הלקוחות שלו, העדפותיו והרגלי הקנייה שלו, הוא יודע כיצד לספק לו את השירות או המוצר בצורה המתאימה לו ביותר. פעם זה היה פשוט: היינו נכנסים לחנות הבגדים, המכולת, או חנות החשמל בשכונה ועל רקע של שיחת חולין או "ריכולין" המוכרים היו לומדים להכיר אותנו ואנחנו אותם. בעידן האינטרנט זה לא קורה. האינטראקציה אפסית, ומתנהלת בעיקר כשאנחנו מחפשים גורם אנושי כדי להתלונן בפניו או להחזיר מוצרים. דווקא בשוקבוק, למרות היותה פלטפורמה דיגיטלית, אנחנו מכירים חלק ניכר מהלקוחות שלנו. אם זה דרך שירות אישי שלקוח זקוק לו (ומקבל!) ואם זה דרך הבקשות שלכם למוצרים מסוימים. העובדה שאנחנו מקפידים להכיר לכם כל מגדל שעולה לאתר, גורמת גם לכם לרצות שנכיר אתכם. לרגל יום Get to know your customers day שצוין אתמול, הנה כמה מהלקוחות שהיה לנו העונג והכבוד להכיר.

"שמי יעל ברלב-רן. אני בת 47, ילידת מדרשת בן גוריון. אני עובדת סוציאלית (בשביתה) במרכז לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בב"ש וגם מטפלת בקליניקה פרטית. נשואה לארז, מח"ט שריון לשעבר, מדריך מסעות לפולין שבוטלו עקב קורונה. בחודשים האחרונים ארז "מחשב מסלול מחדש" ומתכנן את הדוקטורט. יש לנו 4 ילדים: איתמר, יערה, נעם ועופרי, כלב מתולתל שקוראים לו תולי ואוגר שקוראים לו גרי. לפני 10 שנים ארזנו בית במרכז הארץ ובאנו לגור כאן, ליד ההורים שלי. מדרשת בן גוריון הוא ישוב קהילתי, המונה כ-400 משפחות. הוא ממוקם באזור יפהפה באמצע המדבר, ליד קיבוץ שדה בוקר. היישוב מגלם את חזונו של בן גוריון להקמת קריית חינוך למדע בנגב. ואכן, החינוך במקום מקבל דגש נרחב. יש כאן שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון, מכון למורשת בן גוריון, בית ספר שדה, תיכון לחינוך סביבתי, מרכז למנהיגות ע"ש מיכאל גל ובית ספר. ביישוב יש 2 שכונות עם בתים צמודי קרקע. על המרחק שלנו הגיאוגרפי מיישובים אחרים, גוברת הסולידריות והאחווה של התושבים כאן ביישוב. אנחנו נשענים ונעזרים אחד בשני, תמיד. מה שמביא אותי לשוקבוק: בעבר, שוקבוק ישבו בקיבוץ קדש ברנע והיישוב נכלל באזורי החלוקה. יום אחד, קיבלתי טלפון מאייל יעקובי המנכ"ל. לדעתי, הוא בחר מספר מקרי של אחת הלקוחות. הוא רצה לשוחח אתי על המעבר של המיזם למרכז הארץ והתעניין לדעת אם ישנה אפשרות כלשהי שבה הארגזים של שוקבוק יועברו לאזור לוגיסטי אחד, שאליו יגיעו הלקוחות וייקחו ידנית את המשלוח שלהם. אמרתי "בטח שיש. המרפסת שלי". מאז אני מרכז הלוגיסטיקה של שוקבוק במדרשת בן גוריון. פעם בשבוע מגיע הרכב, פורק את הארגזים (שמתרבים מחודש לחודש) והשכנים מגיעים לקחת. כל המשפחה רתומה לעניין, הילדים עוזרים לשכנים למצוא את הארגז שלהם ואפילו מכינים קפה לנהג. אבל יש גם קוריוז שקשור למשלוחים: בכל קיץ (עד לקיץ זה) אנחנו טסים לחו"ל ומשאירים את הבית שלנו לחברים שרוצים לטייל וללון באזור. ותמיד תמיד אנחנו שוכחים לעדכן את הדיירים שלנו על שוקבוק. בכל שנה אותו סיפור: טלפון בהול! "הלו, יש כאן בנאדם שפורק מלא ארגזים על המרפסת. אנחנו לא הזמנו כלום! אנחנו לא מבינים מה קורה. מגיעים מלא אנשים לקחת..." אחרי רגע כולם רגועים וצוחקים... עד הקיץ הבא.”

"שמי נעמי שראל, בת 89 מירושלים. בת למשפחת זלצברגר - משפחת רופאים שהגיעה לארץ ב- 1920. האב יליד וינה, היה רופא אף אוזן גרון; אימא, מלנינגרד, הייתה רופאת ילדים והאח היה גניקולוג שבנה את ביה"ח משגב לדך. אני אומנית. יש לי סטודיו לאומנות דמיונית ב"בית אות המוצר" הירושלמי. שם אני מייצרת קישוטים למראות, לבובות ולתכשיטים. אני עושה את זה כבר 55 שנים. לפני שנהייתי אומנית עבדתי באוניברסיטה העברית כמזכירה בכירה במכון למתמטיקה, בלי לדעת בכלל מתמטיקה. אחרי זה עבדתי עם אחי כאחות סועדת במשגב לדך. בעלי היה עורך ספרים, בהוצאת כרטא. הוא עסק גם בהיסטוריה אבל בעיקר במילונים ובאנציקלופדיות. "אנציקלופדיה כללית כרטא בכרך אחד" זה ספר שהוא ערך. טוב, היום הכול נמצא בגוגל... כשהייתי בת 14, הצייר אבל פן (Abel Pann) צייר פורטרט שלי, הוא קרא לו: "שרה אמנו". לציור הזה הייתה השפעה לסגנון האומנות שבו אני עובדת היום: סגנון תנכי שנולד בהשראת הציור. הבן של אחי התחתן עם פניה עוז הבת של עמוס עוז. לאחיה קראו מכבי והנכד של עמוס נקרא דין מכבי זלצברגר עוז. מה עוד? יש לי בת בשם אירית ובן בשם דן ו-3 נכדים, אחד מהם גר בארה"ב כאנימטור ועובד עבור גוגל. אני דוברת 8 שפות ושיחקתי בסרט "בית אבי" מ- 1946, מאת מאיר לוין. היום אפשר לראות אותו בסינמטק."

"אני איתמר, אני בן 36 וגר בחיפה. נשוי ואב טרי לתינוק בן חודש. יש לי שני תארים מהטכניון: תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני בהנדסת סביבה. לכן, כל הנושא של אוכל נקי, תקינה ותזונה זה משהו שמדבר אלי הרבה לפני שנהייתי לקוח שוקבוק. גם אשתי וגם אני שכירים במקום המוגדר חיוני. זו תקופה מוזרה עבורי, גם הקורונה, גם אבהות חדשה. לא מזמן הייתה לי יום הולדת, שלא עשינו בו כלום בגלל הקורונה, וגם סיימתי תואר שני שעבר ככה, גם בלי טקס... אם אני מסתכל אחורה על השנה האחרונה, היינו בהיריון בצל קורונה שהיה מאתגר מאוד. צמצמנו יציאות והקפדנו לאכול יותר בבית, בעזרתם של שוקבוק שסיפקו לנו פתרון גם של תוצרת מפוקחת ובריאה, יותר טעימה לנו מהסופר וגם עד הביתה. גם חופשת הלידה יותר ביתית. בלי קניונים, בלי בתי קפה, אנחנו צמודים לשכונה. בתחילת משבר הקורונה צמצמו את כמות המלווים בחדר לידה ובאשפוז, אבל עד הלידה שלנו החזירו את האפשרות של שני מלווים, נושא שהיה מאד חשוב לנו. עדיין לא נתפס לי שאני אבא, למרות שהייצור המדהים הזה נמצא בחיי כבר חודש. כשקוראים לי אבאל'ה אני יודע שזה נכון אבל זה לא חלחל. זה אושר גדול, שמגיע אחרי תקופה מאד קשה. אמא שלי נפטרה לפני פחות משנה, קורונה, הכול ביחד - הפנמה של כל מה שקורה יותר קשה: הפכתי מילד של מישהו לאבא של מישהו. מה עוד? אני אוהב לטייל, שזה משהו שפחות מתרחש בימים אלה, אבל אני מקווה שאפשר יהיה לחזור שוב לטייל בעולם, להיחשף לתרבויות ולקולינריה חדשות ובעיקר מחכה לימים טובים שקטים, טובים ובריאים לכולם. כל מה שהכרנו עד לפני כמה חודשים ולא ידענו להעריך את זה - שיחזור."

"אני שרה, בת 65. מושבניקית בעברי, כיום גרה בראש העין, בוגרת בית הספר החקלאי מקווה ישראל. נשואה+3, שניים מהם נשואים. יש לי 3 נכדים. הבן עו"ד נשוי+ילדה גר בגבעתיים, בת אחת גרה בגרמניה עם בעלה ו-2 הילדים, עושה פוסט דוקטורט. לא ראיתי אותם חודשים, מאז הקורונה, ככה אני כל חודשיים קופצת לבקר אותם. בפעם האחרונה הייתי בסוף פברואר ואיך שחזרתי נכנסתי לבידוד. בת אחרת שלי סטודנטית שנה ג' לתעשייה וניהול בבן גוריון. אני בת למשפחת עובדי אדמה, ממושב אשתאול. אמא שלי וחלק מהמשפחה עדיין שם. כשהייתי צעירה עבדתי במשק, היה לנו לול מטילות, כרמים וקצת מטעים. באותה תקופה לא היו עובדים זרים בחקלאות ואת הזמן היינו מחלקים בין העבודה במשק ללימודים. התגייסתי לצה"ל אחרי מלחמת יום כיפור והייתי סמבצי"ת בחיל הים. עבדתי בכיתן עד שהתמזגה עם גולף וכעת אני שייכת לקבוצת גולף, ביחד זה יוצא 33 שנה. אני מנהלת מערכת המחשוב המרכזית של הקבוצה - בפנסיה, אבל ממשיכה לעבוד, מרגישה חיונית. בעלי שלמה עובד באלביט אנחנו אוהבים לטייל בעולם ולחוות דברים חדשים. אני מחכה לשמיים שיפתחו. הבת שלי הייתה דיילת ועדיין מחכים לי כרטיסים פתוחים, לכשהעולם ייפתח אוכל לנצל אותם."

אנחנו בשוקבוק נשמח לציין את יום הכרות הללקוח באופן קבוע ומזמינים לקוחות שרוצים שנכיר אותם טוב לכתוב לנו, ואנו ניצור אתם קשר ונעלה את סיפורם ביום הציון הבא.

הטבת הלימונים יוצאת לדרך

"חברים עם הטבות" - הקבוצה שלכם בשוקבוק. אם טרם הצטרפתם, אפשר לעשות זאת בלינק המצורף. אנחנו מזמינים אתכם להמליץ לחבריכם על שוקבוק, לפתוח ביחד קבוצה וליהנות בכל חודש מהטבה בלעדית. ניתן להזמין חברים ללא הגבלה וללא שום התחייבות, אפילו כעת - בכתובת: shookbook.co.il/groups. מי שכבר חבר, יקבל מאתנו במייל, כבר במוצאי שבת, או מקסימום ביום ראשון, קוד הטבה בן 20 ספרות. בעת ההזמנה שלכם בשוקבוק אתכם מוסיפים לסל מארז לימונים. בהתחלה, תראו שסכום הלימונים מחויב כרגיל, אבל ברגע שתוסיפו את הקוד (העתק-הדבק מהמייל שקיבלתם) ותנעלו את ההזמנה למשלוח, תוכלו לראות שהחיוב קוזז והסכום לתשלום על המארז הוא 0.

הכנת לימונדה עם קליפת הלימון מוסיפה למשקה מרירות נעימה, לפחות לטעמנו. קליפת הלימון מכילה יתרונות בריאותיים רבים, שאותם אנחנו, לרוב, זורקים לפח. למעשה, כל היתרונות הטמונים בפלחי הליון נמצאים גם בקליפתו - אבל בריכוז גבוה במאות אחוזים. יש בה ריכוז גבוה של אשלגן, מינרל חיוני שמסייע לשמור על בריאות הלב ועוזר להפחית את לחץ הדם; סידן שתורם רבות לבניית העצמות; ויטמין C לחיזוק המערכת החיסונית וסיבים תזונתיים התורמים לשיפור תפקד מערכת העיכול שלנו. תהליך הכנת לימונדה בקליפתה פשוט: אנחנו צריכים לימון אחד, ליטר מים (מתוכו כוס מים רותחים) וחצי כוס סוכר. ממיסים את הסוכר במים הרותחים ומניחים לכוס להתקרר. בינתיים, חותכים לימון שלם לרבעים ומוציאים את הגרעינים. מכניסים לבנדר כ-3/4 ליטר מים ואת חתיכות הלימון ומתניעים. רגע לפני שאתם שופכים פנימה את כל כוס המים עם הסוכר המומס, תנסו לשלב את המים הממותקים בהדרגה, לבדוק את מתיקות הלימונדה עד שהיא טעימה לכם ומתוקה מספיק. אם תרגישו שצריך כאן יותר מחצי כוס סוכר, המיסו עוד סוכר והוסיפו בהדרגה. תנו ללימונדה להתקרר במקרר או באמצעות קוביות קרח. למי שהציפה מפריעה, אפשר לסנן לפני ההגשה.

הכנת לימונדה ללא הקליפה מצריכה כוס מיץ לימונים סחוט, שאר ההנחיות הן כמו המתכון הקודם. מי שאוהב, יכול להוסיף כמה עלי נענע לתוך קנקן הלימונדה המוכנה. על מנת לשמר, ככל הניתן, את ערכיו הבריאותיים של הלימון, יש לשמור את המשקה במקום חשוך (למשל במקרר). חשיפה לאור פוגעת בוויטמינים. כמובן שמומלץ לשתות סמוך ככל הניתן להכנה.

הגיזרונים באים!

קיבוץ שלוחות הוא קיבוץ דתי בעמק המעיינות (עמק בית שאן), שעלה לקרקע כחודש אחרי קום המדינה. שמו המיוחד מבטא שני רעיונות: הרצון להקים זיכרון למשפחות חברי הקיבוץ אשר נספו בשואה - שלוחות=ענפים, וגם כציון גיאוגרפי של מיקום הקיבוץ על שלוחת הר הגלבוע. הקיבוץ שייך לתנועת הקיבוץ הדתי ודוגל בחיי שותפות, שוויון, אחווה, עזרה לזולת, אכפתיות הדדית וקיום מצוות הדת. הגזרים שגדלים בקיבוץ מהווים חלק בלתי נפרד ממנו, מימיו הראשונים.

קיבוץ שלוחות הוא מגדל הגזר הגדול בארץ. כ- 85% מהתוצרת שלו מיועדת לייצוא. הקיבוץ מרכז בידיו את כל שלבי הגידול והשיווק של הגזרים: הזריעה, הגידול, איסוף הגזר (גזר אוספים, לא קוטפים או קוצרים), שטיפה, מיון ואריזה, טיפול במשלוחים ובשיווק ללקוחות. הכל באחריות ובפיקוח מלא של הקיבוץ. מפעל המותג "גיזרונים" נפתח לפני כ-10 שנים. גיזרונים, למי שעדיין לא מכיר, הם חטיפוני גזר קטנים, שטופים ומוכנים לאכילה. חטיף כיפי שילדים (וגם מבוגרים) מתים עליו, נוח לשימוש, קל לנשיאה בתיק לכל מקום, נשמר טרי בשקית האטומה ומוכן שיטרפו אותו. פאסט-פוד אמיתי בעל ערך תזונתי גבוה וערך קלורי נמוך. השם "גיזרונים" (עם י') הוא המצאה של הקיבוץ, כמו גם המילה "חטיפוני". מילים המבטאות עולם ומלואו: גזר קטן לקטנטנים, האות י' נוספה מהמילה "גיזרה", כדי לסמל את הערך הקלורי הנמוך. המילה "חטיפוני" נגזרה מהקומפקטיות של המארז והגיזרונים. הזן שממנו חותכים ומשייפים את הגיזרונים גדל בקיבוץ שלוחות בלבד - אין בארץ עוד משק או קיבוץ שמגדלים את הזן המתוק והמיוחד הזה. הגזר נאסף, נשטף, נחתך ומשויף, נארז ומשווק לכל חלקי הארץ. בקיבוץ המציאו לו סלוגן: "רק נקטף וכבר נחטף". לשוקבוק יעלו שני מארזים: אישי ומשפחתי.

המוצר השני שיעלה השבוע הוא מארז שעועית ירוקה טרייה, קטומה בקצוות, שטופה ומוכנה לבישול. מוצר יפהפה בשקית מקסימה השומרת על טריות השעועית למשך של עד כשבועיים במקרר. מארז השעועית מספק פתרון מושלם לאורח חיים מהיר, שבו מגיעים הביתה בסוף היום ותיק תק מרימים ארוחה מהירה מבלי להתפשר על הבריאות, הטריות והאיכות. קצוות השעועית כבר נקטמו עבורכם, התרמילים שטופים - רק לזרוק לסיר. ואם בא לכם לגוון, תהפכו את השקית. מחכים לכם מתכונים זריזים וטעימים מאד.

המוצר השלישי שיעלה השבוע הוא מארז גזרים צבעוניים: אדום, סגול, לבן וצהוב: לכל צבע ערכים בריאותיים אחרים וטעם מיוחד. אבל את הסיפור של צבעי הגזרים, כמו גם פירוט הערכים הבריאותיים של כל צבע, אנחנו מעדיפים לשמור לפעם אחרת. בכל זאת, כל הדיבורים האלה על גיזרונים עשו לנו חשק לחטוף שקית.

עוד טעימה:

ייו רימונים ופירמידת זעתר
תזונה לקראת החורף
הפינק ליידי הישראלי חוזר!
רוח שתות
מותג מאפים חדש
מי עלה? מי ניצח? מי מפסיד?
על קפה ושמן זית
הטבע חוזר לשגרה
נפלאות המורינגה
פירות שמתחלפים
שינויים במועדי המשלוחים!
ליקרים, תמרים וסיפורים
בחירות במדף התפוחים
ענבי קרימסון ותפוחי גאלה !
תפריט הקיץ ממשיך להתמלא
עגבניית תמר היא שם דבר
חברים ונהנים

הקיץ הגיע: נא לפתוח פטריות
התירס הלבן חוזר
נשים יצירתיות ומוצרים חדשים
פלפלים, דבש ולחמים חדשים
יותר משקל פחות מחיר
מיטלי קטן ומתוק
ברכות לשר החקלאות החדש
חדש! מארזי שי לשבועות
מי יצא ומי נכנס?
חדש: מזון מן הטבע
מוצרים חדשים בשוקבוק
פירות הקיץ כבר כאן
היערכות משלוחים
צמחי מרפא במיצוי מיטבי
מגבירים את שירות המשלוחים
מתנה של בריאות בכל משלוח
יום האישה שמח ופורים מבדח
האבטיחים כבר כאן
יום המשפחות שמח בשוקבוק
לתת אמון זו אהבה
פירות יבשים: נכון/לא נכון
דיאטה ללא גלוטן
חוק הסימון ותוצרת חקלאית
החלטות לשנת 2020
בשוקבוק, קהילות נהנות יותר
מתכונים לחורף בריא
בחורף, מרק ירקות או סלט?
אריזות חיסכון והטבות דצמבר
דוד משה מגיע לשוקבוק
המלצות החקלאים לשר
הקדימו תזונה לחורף
הפירות שחיכיתם להם הגיעו
חודש הדר
פירות הפרימיום של שוקבוק
במקום לפח - מהפך!
2 הטבות לחודש החגים
לקראת קניות החג
אפרסהמון חדש בשוקבוק
ברכות לגדיד 2019
שלום ספטמבר
אזורי משלוח ותוצרת חדשים
רואים את השגרה באופק
נגישות