בחר ישוב שאליו תרצה שנגיע

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

ירד לנו האפרסמון

אפרסמון ג'ירו מקדים את זמנו ביחס לזני האפרסמון האחרים ומגיע בשל מהעץ אלינו ואליכם. כמו שאר זני האפרסמון, הג'ירו עשיר בקרוטנואידים; פיגמנטים שניתן למצוא בפירות ובירקות בעלי גוונים של צהוב-אדום (פירות כמו מנגו או משמש, וירקות כמו גזר, עגבניות או פלפלים), שלל ויטמינים המחזקים את מערכות הגוף שלנו ונוגדי חמצון (המכונים אנטיאוקסידנטים) שנלחמים ברדיקלים החופשיים, מסייעים בעיכוב תהליכי הזדקנות, במניעת מחלות ובעידוד פעילות תקינה של מערכת החיסון.

אפרסמון מכיל כ-2000 זנים, שנחלקים ל-2 קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי עפיץ ש"תופס" לנו את הלשון, וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ. העפיצות של הפירות נגרמת כתוצאה מהמצאות של טאנין. אנחנו מכירים את הטעם הזה גם מהבננות, הענבים, התמרים והרימונים. הטאנין מונע מאתנו לאכול את הפרי לפני שהוא מבשיל לחלוטין. אפרסמון רגיל נקטף מהעץ כשהוא בשל למחצה ומאוד עפיץ. מהקטיף הוא מוכנס לאווירה עשירה בפחמן דו חמצני (גז טבעי ובטוח לשימוש) על מנת להאיץ את תהליך ההבשלה הטבעי ולבטל את העפיצות. אז למה הג'ירו אינו עפיץ? כי הוא מבשיל ראשון, בקיץ. מזג האוויר החם תורם להבשלתו המהירה וחוסך את תהליך ההבחלה. הוא אולי טיפה פחות יפה, אבל טעים מאוד.

במקור, האפרסמונים מגיעים אלינו מסין ומיפן. לארץ הם הגיעו כבר לפני כ-100 שנה, אבל במשך כמה עשורים כמעט ולא גידלו אותם בארץ. רק לאחר שפותח תהליך ההבחלה, גדל ענף האפרסמונים והיום מטעיו מתפרסים על פני עשרות אלפי דונמים. את האפרסמון אפשר לשמור בקערה על השיש, ואפשר גם להקפיא עד 3 חודשים (אבל אי אפשר לאכול אפרסמון מופשר כמו שאוכלים אפרסמון טרי. כמופשר הוא מתאים יותר לבישול או לאפייה). כמו בכל פרי, מרבית הוויטמינים נמצאים בקליפה, אבל קליפתו של האפרסמון קשה לעיכול ואינה מומלצת לאנשים הסובלים מבעיות עיכול שונות.

האפרסמון משתלב במגוון מנות ומוסיף המון צבע, גם לשולחן החג: ניתן להוסיף באמצעותו מתיקות מעודנת לכל סלט ירקות או סלט קטניות, לכל סוגי הממולאים - בשריים או צמחוניים, בעוגות ומאפים, אנחנו אפילו מגרדים חצי אפרסמון ללביבות תפוחי אדמה... הג'ירו מגיע אליכם מהמטע של עמוס כהן מערוגות, ואין כמו מתיקותו הטבעית בתקופת החגים.

שבעה מינים של בריאות

עם ישראל יודע להוקיר תודה למזון שלו. מימי המקרא ועד היום, מלווים את מסורת ישראל שבעת המינים: מתלייתם בסוכה ועד סדר טו בשבט. כל המינים הנזכרים (אולי למעט הרימון) החלו כגידולי בר שאפיינו את האזור בתקופת המקרא והפכו לענפי חקלאות. יש אומרים, כי בהתאם לפסוק "האדם הוא עץ השדה" (דברים כ', י"ט) משולים 7 הפירות הללו ל-7 תכונות אנושיות. ומדוע לא נבחרו לרשימה גם השקד והחרוב, שגם הם גדלו בארץ באותה תקופה? בעניינים אלו, אין לנו תשובות מלומדות, אנחנו יודעים רק שארץ ישראל התברכה בשבעת המינים ואנחנו התברכנו בשבעה מקורות בריאותיים זמינים וטעימים.

חיטה: מין של דגן, בעל סמליות עמוקה של ברכה ("מוציא לחם מן הארץ") ושפע (לחם עבודה) הדגן מכיל 3 רכיבים: סובין - מעטפת הגרעין שאוצר בתוכו את מלוא הבריאות: ויטמינים מקבוצת B, מינרלים חשובים כמו אבץ, ברזל, זרחן ומגנזיום; נבט - שמכיל חלבון, שומן וויטמינים מקבוצת ;B אנדוספדם - מעטפת הנבט שמכילה עמילן וחלבון. החיטה ממלאת את הגוף (והנפש) באנרגיה וכשמדובר בחיטה מלאה (הכוללת את הסובין), היא מתפרקת לאט ותורמת לתחושת שובע, יש לך ערך גליקמי נמוך, היא מסייעת לתפקוד תקין של מערכת העיכול ועוד.

שעורה: מין דגן שקרוב לחיטה מבחינה תזונתית. במטבח היא ידועה יותר בשמה: גריסים. השעורה היא פחמימה מורכבת המתעכלת לאט ומעלה את רמות הדם בסוכר באופן איטי. השעורה עשירה בוויטמינים מקבוצתB , במינרלים חשובים: זרחן, כרום, מגזנזיום, מנגן, נחושת וסלניום, סיבים תזונתיים (מסיסים ולא מסיסים) ונוגדי חמצון.

גפן: פרי הגפן, שעליו ישנה ברכה מיוחדת, משמש למאכל ולייצור יין - המשקה האלכוהולי המקראי אולי הראשון בעולם. הענבים מכילים ויטמינים, סיבים תזונתייום נוגדי חמצון עוצמתיים (המרוכזים בעיקר בקליפה) כמו פלאבנואידים (שבזכותם קיבלו הענבים את צבעם) רסברטרול ואנתוציאנינים שעבורם מיוחסים יכולות הבריאותיות הנקשרות למחלות קשות שונות, הפחתת כולסטרול ושמירה על בריאות הלב, חיזוק פעילות המוח, האטת תהליכי ההזדקנות ועוד. אפילו רופאים ממליצים על שתיית כוס יין אחת ביום...

תאנה: אחד פירות הבר שפרחו בישראל של קדם ושימשו למאכל ולשימור. פרי עסיסי שמכיל גם חלבון, גם סיבים תזונתיים בכמות גבוהה, גם ויטמינים מגוונים (A, B, K), מינרלים כמו אשלגן המסייע להורדת לחץ דם ולבניית השרירים, סידן ומגנזיום לשמירה על העצמות, נוגדי חמצון ועוד. גם כאשר מייבשים את התאנה, יתרונותיה הבריאותיים נשמרים ויש הטוענים שהם מתעצמים.

רימון: הרימון הוא סמל ליופי, לשפע ואפילו לפיריון בקרב תרבויות ודתות שונות. גם עבור האמונה היהודית מדובר בפרי בעל סמליות נצחית. לפי האמונה כל רימון מכיל בדיוק 613 גרגירים, כמספר תרי"ג המצוות שקיבל על עצמו עם ישראל (בפועל, לא בכהרח מספר הגרגירים זהה). כבר בתקופות קדומות השתמשו ברימון לטיפול בבעיות בריאותיות שונות; מריפוי פצעים ועד אנמיה. הרימון מכיל נוגדי חמצון עוצמתיים ופיגמנטים חשובים המגנים על הגוף מפני שלל מחלות. יש בו סיבים תזונתיים לשיפור תפקוד מערכת העיכול, ויטמין C וגם הרבה סוכר המחייב אותנו לצרוך את הרימון בצורה מבוקרת.

זית: עץ הזית יודע להאריך שנים, גם בארץ במקומות מסוימים בארץ, ניתן לראות עצי זית בני מאות שנים. כשאנחנו מדברים על בריאות הזית, אנחנו מתכוונים לשמן זית, יותר מאשר לפרי עצמו. הזית עשיר בחומצה אולאית - שומן חד בלתי רווי, שמסייע בהורדת רמות הכולסטרול בדם, בחילוף החומרים בגוף וכנוגד חמצון. בזית יש ויטמינים אבל יכולתו הבולטת היא בעובדה שהוא מסייע לגוף לספוג את הוויטמינים שהוא מקבל ממזונות אחרים (לכן חשוב, למשל, להוסיף שמן זית לסלט ולתבשילים נוספים). גם הטיגון בשמן זית נחשב לבריא יותר בזכות נוגדי החמצון שבו, המגנים עליו מפני תהליכי החמצון המתרחשים בזמן הטיגון.

תמר: "... ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח', ח). את רשימת שבעת המינים חותם התמר, המצוין במקרא כדבש (סילאן). בתקופות שונות, התמר סיפק צרכים רבים, מעבר למזון: הגזע שלו שימש כחומר גלם לבנייה, עליו שימשו לשזירת חבלים ולקליעת כלים ומחצלות, כעץ הוא נתן צל וסימן למרחוק מקורות של נוה מדבר, והיום עליו משמשים כסכך לסוכה. גם התמר עשיר בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון, במינרלים חשובים (אשלגן, ברזל וסידן) אבל גם בכמות סוכר גבוהה שהופכת אותו למקור אנרגיה בריא לספורטאים, אבל גם מצריכים מאתנו אכילה מבוקרת, גם כשמדובר בתמר קטן...

צום קל

כשמדובר בהכנות הגוף לקראת יום כיפור, רובנו מכירים את הבייסיק: לשתות מים לאורך היום שלפני הצום, כדי למלא את הגוף בנוזלים; להימנע מקפאין (כדי לא לסבול מכאבי ראש במהלך הצום); לאכול לאט את הארוחה המפסקת, לא לאכול יותר מדי, לא לאכול מלוח או חריף מדי... אלו היו מרבית הטיפים שקיבלנו. אבל היו גם עצות ספציפיות יותר. בעצות שקיבלנו אין שום דבר מקצועי, לא הנחיות של דייאטנית קלינית ובטח שאין כאן התייחסות פרטנית למצב בריאותי כלשהו. אנחנו רוצים לומר: כל מה שנכתב כאן אינו מידע רפואי.

לפני הצום:

  1. המזון שנצרוך לפני הצום צריך למלא את מאגרי הגוף גם לטווח קצר (שעות ספורות לאחר הארוחה המפסקת) וגם לטווח הארוך (לבוקר שאחרי ולאורך כל יום הכיפורים)
  2. כדי למלא את מאגרי הגוף כמו שצריך, כדאי לאכול מנות המכילות את כל אבות המזון: פחמימות מלאות, ירקות, שומנים וחלבונים
  3. פחמימות מלאות מתעכלות לאט ותורמות לתחושת שובע לאורך זמן, ביניהם מאכלים כמו: אורז מלא, פסטה מלאה, פתיתים מלאים, לחם דגנים מלא...
  4. גם שומנים בלתי רוויים גורמים לתחושת שובע, כמו: שמן זית, טחינה, אבוקדו, שקדים, מיני אגוזים וגרעיני דלעת
  5. אכילה מרובה מדי בארוחה המפסקת לא בהכרח תעזור לנו "להחזיק מעמד" לאורך יממת הצום. כשמכניסים לגוף כמות גדולה מדי של מזון בבת אחת, הגוף לא מסוגל לנצל את כל המזון, כי לא את הכול הוא צריך. אז את העודפים הוא אוגר כשומן בגוף. ומה יקרה למחרת היום, כשהגוף ירגיש רעב ואנחנו נמשיך לצום? הגוף יבין שהמשאבים דלים ויתחיל להוריד את קצב חילוף החומרים בגוף. ובמה הוא ישתמש כמקור לאנרגיה? בשומן שהוא שמר אחרי הארוחה המפסקת? לא, הוא ישתמש בשריר. את השומן הוא ימשיך לאגור...
  6. במהלך היום עד הצום לשתות בכל שעה לפחות כוס מים

אחרי הצום:

ישנו סיפור יפה ששמענו: על אדם שאסף לביתו חסר בית רעב שלא אכל ימים שלמים. הוא הכין לאדם הרעב מרק והכניס לתוכו חתיכות קש שלקח מהאורווה. חסר הבית רצה להתנפל על המרק מרוב רעב אבל היה עסוק בלהרחיק את חתיכות הקש מהכף, לכן לקח לו זמן רב לגמוע את המרק. רק כשסיים את המרק והוגשה מנה נוספת, הוסבר לו כי תפקיד הקש היה לגרום לו לאכול לאט יותר כדי לא להכביד על הקיבה הריקה ולהזיק לבריאותו. למה אנחנו מספרים לכם את זה?

  1. לא להתנפל על האוכל אחרי הצום. לא להעמיס על הקיבה הריקה והמערכת העיכול
  2. כדאי לשבור את הצום בשתייה ולהוסיף משהו מתוק. רק לאחר כשעה לאכול ארוחה רגילה
  3. לא לעשות חישוב קלורי: אכלתי 0 קלוריות כל היום, אז אפשר לאכול 2000 קלוריות בארוחה שלאחר הצום. זה לא עובד ככה
  4. ועוד משהו: צום יום הכיפורים אינו מרזה ואתם לא מטהרים את הגוף מרעלים. אם כבר, אתם אמורים לטהר את הנפש...

אז מה כדאי לאכול מבחינת ירקות ופירות?

  1. בארוחה המפסקת כדאי להעדיף ירקות מבושלים או מאודים על פני טריים. בירקות הטריים ישנה כמות יפה של סיבים תזונתיים התורמים לתחושת שובע, אבל הם גם עוזרים לתפקוד מערכת העיכול. הסיבים יצאו מהגוף ותחושת הרעב תגיע בשלב מוקדם יחסית של הערב
  2. בטטה אפויה, קישואים מבושלים, מוקפצים בשמן זית, מרק ירקות עשיר (אפשר עם אטריות מלאות), גבץ'... יכולים להיות בחירה טובה
  3. שומנים טובים יכולים להגיע מאבוקדו טרי, טיגון בשמן זית (זוכרים את המוקפצים?), תוספת טחינת ביתית לצד המנה העיקרית או תוספת של אגוזים ושקדים לתבשילים. תזכרו שאגוזים ושקדים גם תורמים לספיגה איטית של הסוכר בדם
  4. את הפירות היינו שומרים לארוחה שלאחר הצום. אפשר לשתות שייק בריא. משהו לייט, על בסיס מים, עם ירקות ומנת פרי מתוק, למלא את הגוף בנוזלים, בוויטמינים, במינרלים ובאנרגיה בכוס אחת
  5. גם חליטת עלים: נענע, לואיזה, שורש ג'ינג'ר... יכולה להרוות את הגוף ולספק לו אנרגיה. בתום הארוחה המפסקת (רצוי ללא סוכר, כדי שלא יתחשק לכם מתוק אחרי תחילת הצום) או לפני הארוחה של סיום הצום
  6. שבירת הצום עם מיקס אגוזים ופירות מיובשים, אולי תמר-שניים, יכולים לתת תחושת אנרגיה קלילה

בכל מקרה אין לראות בכתוב הצעה רפואית וכשיש ספק, תמיד כדאי להתייעץ עם מקור רפואי לפני הצום. אנחנו מאחלים לכם צום קל וגמר חתימה טובה.

עוד טעימה:

תנובה מרקט - אתם מוזמנים
תנובה מרקט, בקרוב אצלכם
פירות הדר אקזוטיים
הנושאים הטריים
לונגן ותפוחי אדמה גורמה
מארז קטניות מונבטות לחמין
הפטנט שלנו לאבוקדו רך
פירות בירוק ויום המזון העולמי
אטינגר, גויאבה ורימוני מיץ
חוזרים לשגרה עם הטבת החודש
התפר שבין פירות הקיץ והחורף

המתוק שבטבע
הרימונים והאספרגוס חוזרים
על תפוח בדבש ואבוקדו חדש
מנגו מאיה חוזר!
סברס ודלועים חדשים
הפסיפלורה חוזרת
ליצ'י, תירס ומעשים טובים
מה עדיף, יופי או בריאות?
הפירות החמים
החופש לבחור
האם אתם מוכנים ליורו?
החיים דבש
השחור, הלבן והמיטלי הקטן
היכונו לתפריט טבעוני בשוקבוק!
עשב החיטה מגיע לשוקבוק
מבצע על נבטי העמק
זרעים, פירות וגבינות לשבועות
קלחי תירס בשני צבעים
הקאמבק של הביס
חקלאי קום המדינה
המלצות לשבוע העצמאות
חוזרים לשגרה - חוזרים למדף
הפסח הזה, כמעט כולו שוקבוק
שוקבוק היא חלק מהשגרה
פומלה אישית - לבריאות
הטבת החודש תותים
התחרות מתרחבת
יום המשפחה 2021
עוגיות מתוקות ללא מדבקה
קוקוסים ומאפים
דם כחול: אוכמניות ישראליות
שוקבוק נפתח לתחרות
נבחרי 2020 בשוקבוק
העולים האחרונים של 2020
האס המנצח של החורף
ייו רימונים ופירמידת זעתר
תזונה לקראת החורף
הפינק ליידי הישראלי חוזר!
רוח שתות
מותג מאפים חדש
מי עלה? מי ניצח? מי מפסיד?
על קפה ושמן זית
הטבע חוזר לשגרה
נפלאות המורינגה
פירות שמתחלפים
שינויים במועדי המשלוחים!
ליקרים, תמרים וסיפורים
בחירות במדף התפוחים
נגישות