בחר ישוב שאליו תרצה שנגיע

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

חקלאות 2020: יבוא חקלאי

בכל שנה, גדלה כמות התוצרת החקלאית המיובאת לארץ. היא גדלה גם במספר המוצרים המאושרים לייבוא וגם במספר המדינות המאושרות לייבא. אם בעבר המדינה ייבאה בעיקר תפוחים ואגסים, היום מייבאים כמעט הכול. ב-5 השנים האחרונות גדל גם מספר המדינות ב"פול" הייבוא. מי שחושש מהתרופפות הפיקוח על התוצרת שנכנסת לנמלי הארץ יכול להירגע. הפיקוח קפדני, לרבות על ריסוס והדברה. ישראל מקפידה לבדוק ולאשר אישור כפול - גם של משרד הבריאות וגם של משרד החקלאות, כל מכולה שמגיעה לכאן מעבר לים, עם דגש על "מעבר לים, שכן חקלאות שמיובאת מהגדה או מירדן אינה מפוקחת. מאחר ומדובר בגבול יבשתי ומגבלות הפיקוח אינן חלות על יבוא כזה. ולמרות זאת, פיקוח על איכות התוצרת אינה הבעיה. אז מה כן?

כמו שאמרנו בפתיח, אנחנו בעד יבוא, זאת למרות ולצד האידיאולוגיה המאוד ברורה שלנו, הקוראת לתמוך בחקלאות הישראלית. אנחנו מתומכי הייבוא כי מבחינתנו, אין סיבה שמשפחה ישראלית תשלם 15-20 ₪ על קילו עגבניות או מלפפונים, בתקופות בהן יש חוסר. ואם כמות התוצרת החקלאית הגדלה בארץ אינה מצליחה לספק את כל צורכי האוכלוסייה (מה שגורם לעליית מחירים) המדינה חייבת לדאוג לאופציה איכותית ותחרותית מחו"ל. הבעיה מתחילה כשלא מדובר בתחרות אמיתית. מדינות רבות מעניקות לחקלאים שלהן תמיכה, שבאה לידי ביטוי בהקלות או במחיר מוזל על הוצאות, למשל: מחיר המים שמשלמים החקלאים בטורקיה זול בהרבה ממחיר המים בארץ. קוב מים לחקלאי ישראלי עולה פי 3 יותר ממה שמשלם חקלאי תורכי. גם עלות העבודה זולה יותר בחו"ל. תאילנדי שעובד בארץ מרוויח שכר מינימום פלוס תנאים סוציאליים, בעוד שכמה קילומטרים ממנו, עובד בעזה ובירדן מקבל דולרים בודדים ליום. העלות המשתנה היקרה ביותר בטלה בשישים, כשמדובר בחקלאים בחו"ל - ומשמעותית מאוד לחקלאים בארץ. ולמה זה גורם?

כאן אנחנו נכנסים למערבולת קסמים שלא ניתן לצאת ממנה: הרחבת הייבוא ב-5 השנים האחרונות שאמורה הייתה להוביל להורדת יוקר המחייה, גרמה לסגירתם של הרבה משקים שלא יכלו לעמוד בתחרות אל מול העלויות המשתנות של החקלאים החו"ל. סגירת המשקים הובילה לירידה בכמות התוצרת החקלאית הישראלית, שהובילה לחוסר סחורה בנקודות המכירה שהובילה להגברת הצורך בייבוא. וחוזר חלילה. הרשתות הגדולות הפכו ליבואניות עצמאיות, כמעט בלי הגבלה, ובכל פעם שהן מרגישות חוסר "ביטחון אספקתי", הן מיד מזמינות מכולות מכול טוב. מצד אחד, הרשתות דואגות ליציבות במחירים, מצד שני, הפתרון הקל שבו מרימים טלפון לחקלאי בחו"ל יוצר בעיה גדולה לחקלאים כאן. אבל לא עליהן אנחנו כועסים.

מדינת ישראל חייבת לנהל לרוחב את כל ייבוא התוצרת החקלאית. לראות את התמונה הגדולה ולא חוסרים מקומיים או קצרי מועד של משקים אלו או אחרים. בשבוע שעבר הזכרנו את פגעי מזג האוויר שיכולים בסופת ברד אחת להשמיד מטע שלם או לחסל יבול עתידי של ירקות בכמה לילות של קרה קיצונית ולגרום לחוסר זמני ומקומי של תוצרת. מדינת ישראל חייבת לייצר מנגנון מכסים מסודר, כמו שיש, למשל, באירופה וכמובן ללכת לקראת החקלאים בנושאי מכסות ומחירי המים, סבסוד או הקלות אחרות על עובדים ועוד. מדינת ישראל, כגוף נטול אינטרסים ריווחים חייבת לנהל את הייבוא ולא לתת לשיקולים הכלכליים של כל יבואן לקבוע את התנהגות השוק בארץ.

אז נכון, כשיש מחסור בעגבניות בישראל, החקלאים מעלים את המחיר לרשתות השיווק, אשר משיתות את העלייה הזאת ללקוחות. אז ברוב חודשי השנה החקלאי מוכר קילו עגבניות במחיר נמוך מאוד ביחס לעלויות הגידול (ומרוויח פחות) ופעם בכמה זמן הוא מוכר במחיר גבוה ומאזן את הרווח השנתי.

המדיניות של שוקבוק קובעת שהמחיר לצרכן חייב לשקף את ההשקעה של החקלאי ומאפשרת לכל מגדל לקבוע את המחיר ההוגן שהוא רוצה. לכן, בכל פעם שבסופרמרקטים יש "פיק" של עליית מחירים, בשוקבוק המחירים אינם משתנים. היצע וביקוש אינם פקטור בקביעת המחיר, גם כשהשוק מוצף בתוצרת מסוימת וגם כשיש חוסר. וכמו שאמרנו, אנחנו בעד ייבוא. אנחנו רק דואגים לציין בתפריטים שפריט זה או אחר מיובאים, באותה מידה אנחנו דואגים "לסמן" תוצרת חקלאית ישראלית ולציין את המשק שממנה הגיע. למדיניות זו אין אח ורע בישראל ולמיטב ידיעתנו גם לא בעולם (למעט פה ושם כשמדובר בחקלאות אורגנית). ומה צופן העתיד בעניין הייבוא?

גם ב-2020 נסגרו משקים חקלאים וכמות התוצרת הישראלית ירדה. אם המדינה לא תחזק את המשקים שנותרו על רגליהם (מי יותר, מי פחות), אם לא תיקח כמשימה לאומית למנוע פשיטות רגל של משקים נוספים (למשל, בעקבות הקורונה) ואם לא תיקבע מסכת ייבוא ברורה מראש (לא כתגובה ספונטנית למצב רגעי), תוך מגבלות מכס שישאירו את התחרות הוגנת גם לחקלאים הישראליים, אנחנו ניפגש כאן בעוד שנה, עם אותו סיכום שנתי, רק שהפעם מאזן הכוחות יכול להעמיק ולהתעצם לרעת החקלאות הישראלית.

החיזוק הכתום

ישנן שלוש גרסאות לפיתוחו של התפוז, שמבחינה מותגית הכי מזוהה עם פירות ההדר השראליים, בארץ ובעולם. עפ"י גרסה אחת, פותח התפוז, כמו פיתוחים חקלאיים רבים, במכון וולקני. גרסה אחרת מעניקה את הקרדיט למגדל הדרים ערבי מעמק החולה. הסיפור שרץ באזור הוא שאותו מגדל גילה אצלו במטע עץ אחד בעל רגישות לתנאי הקרקע והאקלים שגידל פירות יפים, גדולים ומתוקים מהרגיל. זה היה עץ עם מוטציה לא מוכרת לאותו פרדסן, שמשום מה התאהב בפרי המוצלח והחליט להפוך את כל העצים בפרדס שלו לאותה מוטציה של העץ הרגיש. הגרסה השלישית ממקמת את התפוז בארץ ישראל של המאה ה-18 (תקופת השלטון העות'מני), שהובא לארץ מהמזרח הרחוק ע"י נזיר ארמני והתאקלם באדמת הארץ.

ויש מי שסבור שתפוזי השמוטי אינם זן חדש או מיוחד, אלא תפוז איכותי שגדל על אדמת ביצות קדומות, ממזרח ליפו (שהיום נקראת יפו "העתיקה"). אדמות שככל הנראה עשירות בדשן האורגני שנוצר עם ייבוש הביצות. תאוריה שקיבלה חיזוק מדעי, בבדיקת הקרקע שעליה גדלו התפוזים. כל הסיפורים והעובדות מעניינים בעינינו, ולא משנה מי מהם אמיתי ומי מיתוס. העובדה הבלתי מעורערת היא שהשם המסחרי "jaffa" הוצמד לשמוטי על שמו של נמל יפו, שדרכו יוצאה התוצרת החקלאית מישראל (כשתוצרת העיקרית באותה תקופה הייתה תפוזי שמוטי) לרחבי העולם. שמוטי הוא תפוז מושלם: מתוק ובעל ארומה מיוחדת, עם מעט גרעינים וקליפה שקל לקלף. השמוטי מבשיל בדיוק עכשיו והוא יישאר אתנו עד שייקטף התפוז האחרון בפרדס.

כל הבריאות, הטעם העשיר והצבע המשגע מגיעים אלינו מפרדסו המאד מושקע של שמאי אלוף. חקלאי צעיר כבן 80, שעובד את אדמתו כבר 60 שנה, בעל תואר ראשון בחקלאות מהאוניברסיטה העברית, ומדריך חקלאי לשעבר, בתחום הפרדסים, מטעם משרד החקלאות. לשמאי אלוף יש שיטת דילול ייחודית המסננת את הפירות הלא טובים עוד בעודם על העץ (להבדיל ממרבית הפרדסים שעורכים את הסינון לאחר הקטיף, בבית האריזה). תהליך שמשאיר על העצים רק את הפירות היפים ומאפשר להם לצמוח בתנאים טובים יותר – עם יותר מרחב, אור, דשן ומים. פינוק שהופך אותם לאיכותיים במיוחד. "אצלי בפרדס, מדללים וקוטפים פירות לא מתאימים, מחודש יולי ועד לעונת הקטיף," הוא אומר בגאווה. "אם הפרי גדול מדי, מפוצל או פגום מאיזושהי סיבה הוא נגרע מהעץ. בצורה זו הפירות הטובים שכן נשארים להשלים את תקופת הגידול, הופכים לאיכותיים יותר. הם מקבלים יותר מים, יותר מזון ויותר שמש, וזה ניכר במראה, בעסיסיות ובטעם שלהם. לכן, כל פרי שנקטף אצלי מוכן לשיווק ונמצא בשיאו מבחינת הטריות והאיכות."

גם בגילו המכובד, שמאי עובד כמעט כמו אנשים בני חצי ורבע מגילו. ככה זה כשעובדים שמקצוע שאוהבים מכל הלב. לכל תפוז או קלמנטינה יש את שעת הקטיף המיטבית שלה ושמאי מקפיד על כך מאוד. גם בנושא הריסוס, לאלוף יש שיטה מיוחדת, המבדלת אותו מפרדסים אחרים: גיזום אחיד של העצים ושמירה על ריווח קבוע בין עץ לעץ בכל שורה ובין השורות עצמן. יתרון המקל על חדירת החומרים נגד מזיקים ומאפשר להגן על בריאות הפירות על העצים מסביב. אצלו בפרדס לא מרססים ריסוס מונע. אחת ל-10 ימים הוא עובר בין העצים, בודק את הפירות ורק אם הוא מזהה התחלה של נגע, הוא מטפל מיד בעצים הרלוונטיים ובכך מונע הידבקות של שאר הפרדס. בצורה זו, אלוף שומר על בריאות הפרי, תוך הפחתה משמעותית בריסוס הפרדס. למעשה, רק 1%-3% מסך ההדרים בפרדס מרוססים, וגם זה - בכמות הנדרשת בלבד, מיד עם היווצרות הנגעים.

האס - קלף מנצח

באבוקדו קטן (כ-150 גרם) יש כ-240 קלוריות וכ-22 גרם שומן. זה קצת יותר מאשר סופגנייה קטנה מטוגנת במילוי ריבה (כ-150 קלוריות וכ-12 גרם שומן) ובכל זאת, אבוקדו מומלץ על פני סופגנייה, לא רק בחנוכה. הנה 5 סיבות למה:

בריאות כללית: מחקרים הוכיחו שאנשים שאוכלים אבוקדו באופן קבוע, נוטים להיות בריאים יותר ביחס לאחרים שלא כוללים את האבוקדו כחלק מהתפריט היומי שלהם, בפרמטרים כמו: חילוף חומרים, רמות סוכרים בדם, BMI (מדד מסת גוף), תסמינים הקשורים ללחץ שם ולמחלות לב ועוד.

סיבים תזונתיים לבריאות מערכות העיכול והדם: באבוקדו יש כמות יפה של סיבים תזונתיים שעוזרים לירידה במשקל ולהפחתת עליות חדות ברמות הסוכר בדם. ביחידה אחת של אבוקדו קטן (100-150 גרם) יש בערך 7 גרם של סיבים המהווים כמעט שליש מהצריכה המומלצת לאדם, ליום. כרבע הסיבים הללו הם סיבים מסיסים (סיבים שעוברים התססה ע"י חיידקי המעי הידידותיים והופכים לג'ל המאט את קצב תהליך עיכול המזון) החשובים לתפקודה התקין של מערכת העיכול.

חומצות שומן אולאיות להפחתת רמת הכולסטרול הרע: חומצות השומן באבוקדו הן ברובן חומצות שומן-חד בלתי רוויות, מאותה משפחת חומצות שיש גם בשמן הזית. חומצות השומן הללו עוזרות להפחית את רמות הכולסטרול הרע וטריגליצרידים בדם ובכך תורמות להורדת הסיכון למחלות לב (שהן הגורם מספר אחד למוות ברחבי העולם).

יש בו יותר אשלגן מאשר בבננה: אשלגן הוא מינרל חשוב בתזונה היומית שלנו. הוא שומר על רמות לחץ דם תקינות ותורם למניעת מחלות לב ושבץ, הוא נוטל חלק במטבוליזם - שחרור אנרגיה מחלבונים, משומן ומפחמימות, כדי לספק לגוף אנרגיה לפעילותו, הוא מונע בריחת סידן מהגוף ועוד. אנשים שנדרשים לצרוך אשלגן, פונים באופן טבעי לבננות, אבל בבננה יש פחות אשלגן מאשר באבוקדו, המספק לנו כרבע מהצריכה היומית המומלצת לאנשים בריאים.

כמות נמוכה של נתרן (מלח): יתרון לאנשים שמסיבות בריאותיות שונות, למשל לחץ דם גבוה, צריכים להפחית את כמות הנתרן שהם אוכלים. חצי אבוקדו מכיל רק חצי אחוז (!) מצריכת הנתרן היומית המומלצת.

והנה גם 2 טיפים, על הדרך, שקשורים בבעיה מספר 1 באבוקדו: קשה מדי או רך מדי: אם האבוקדו שלכם נמצא על סף התרככות יתר, אל תזרקו אותו לפח. תחתכו אותו לחצי לכל אורכו, הוציאו את הגלעין, הכניסו את החצאים לשקית זיפר אטומה וישר למקפיא, אפילו עד ל-5 חודשים (אבל נראה אתכם מתאפקים כל כך הרבה). אנחנו הפשרנו אבוקדו, והוא נמרח יפה מאוד על הלחם וטעמו הטעים נשמר, כך גם כל היתרונות הבריאותיים שבו. האבוקדו קשה מדי? נסו לזרז את הבשלתו באמצעות "שכנים" פולטי אתילן (הורמון תצמחי המאיץ הבשלה), כמו תפוח או בננה, זה לצד זה, בקערת הפירות.

ולסיום: האם האבוקדו קשור איכשהו לאבוקה? לדעתנו, לא. האבוקדו הוא שמו הלועזי של הפרי (שנקרא גם Persea Americana) ואילו האבוקה שקפץ לנו פתאום לראש, הוא הלפיד שמדליקים להארה, כמו בשיר חנוכה הידוע "ושמש לו אבוקה" של חיים נחמן ביאליק. שיהיה לכולנו חג אורים שמח, מלא נסים.

עוד טעימה:

מבצע על נבטי העמק
זרעים, פירות וגבינות לשבועות
קלחי תירס בשני צבעים
הקאמבק של הביס
חקלאי קום המדינה
המלצות לשבוע העצמאות
חוזרים לשגרה - חוזרים למדף
הפסח הזה, כמעט כולו שוקבוק
שוקבוק היא חלק מהשגרה
פומלה אישית - לבריאות
הטבת החודש תותים
התחרות מתרחבת
יום המשפחה 2021
עוגיות מתוקות ללא מדבקה
קוקוסים ומאפים
דם כחול: אוכמניות ישראליות
שוקבוק נפתח לתחרות
נבחרי 2020 בשוקבוק
העולים האחרונים של 2020

ייו רימונים ופירמידת זעתר
תזונה לקראת החורף
הפינק ליידי הישראלי חוזר!
רוח שתות
מותג מאפים חדש
מי עלה? מי ניצח? מי מפסיד?
על קפה ושמן זית
הטבע חוזר לשגרה
נפלאות המורינגה
פירות שמתחלפים
שינויים במועדי המשלוחים!
ליקרים, תמרים וסיפורים
בחירות במדף התפוחים
ענבי קרימסון ותפוחי גאלה !
תפריט הקיץ ממשיך להתמלא
עגבניית תמר היא שם דבר
חברים ונהנים
לימונים והופעת הגיזרונים
הקיץ הגיע: נא לפתוח פטריות
התירס הלבן חוזר
נשים יצירתיות ומוצרים חדשים
פלפלים, דבש ולחמים חדשים
יותר משקל פחות מחיר
מיטלי קטן ומתוק
ברכות לשר החקלאות החדש
חדש! מארזי שי לשבועות
מי יצא ומי נכנס?
חדש: מזון מן הטבע
מוצרים חדשים בשוקבוק
פירות הקיץ כבר כאן
היערכות משלוחים
צמחי מרפא במיצוי מיטבי
מגבירים את שירות המשלוחים
מתנה של בריאות בכל משלוח
יום האישה שמח ופורים מבדח
האבטיחים כבר כאן
יום המשפחות שמח בשוקבוק
לתת אמון זו אהבה
פירות יבשים: נכון/לא נכון
דיאטה ללא גלוטן
נגישות