בחר ישוב שאליו תרצה שנגיע

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

חקלאות 2020: קורונה

אם ההערכות האופטימיות יתגשמו, יכול להיות שבעוד שנה מהיום הקורונה תהיה צלקת של זיכרון טראומטי, בלבד. אם יכולנו לזקק את המאפיין הגדול ביותר של התקופה, הוא ללא ספק אי הוודאות. אי ודאות שגרם לכולנו טיפה להשתגע, לבלבול עצום, לדיס-אינפורמציה ולקריסתן של המערכות החזקות בעולם. גם החקלאות הישראלית ספגה מכה לא פשוטה, אבל הוכיחה (וכאן אנחנו מקדימים את מסקנת האייטם הזה) שהיא יודעת ומסוגלת להמריא מעבר לכל הבעיות והמצוקות. ולא רק שקמה לתחייה, אלא גם הובילה מהפכה של ממש בהרגלי הצריכה של הקהל הישראלי. הנה סקירה כרונולוגית על מה שעבר עלינו בשנה האחרונה:

מחסור בידיים עובדות: בתאריך 17.2.2020, בהמלצת משרד החקלאות נסגרו השמיים הישראלים בפניהם של עובדים תאילנדים שיועדו לחקלאות. ביטול ראשון מתוך רבים, של קבוצות עובדים שאמורות היו להגיע לישראל לעבודה חקלאית. החוק אומר שעובד זר רשאי לשהות בישראל עד 5 שנים, כשבסופן פג תוקף אשראי העבודה שלו והוא שב למולדתו. בתקופת הקורונה תושבים זרים רבים חזרו לארצם מתוקף החוק, אבל עובדים חדשים להחלפתם לא הגיעו.

סגירת השמיים, גם לייבוא: חוסר הוודאות שאפיין את תחילת האירוע, באשר לדרכי ההידבקות בנגיף יצר ספקולציות שונות ומשונות. הנגיף כן מדבק במשטחים, לא מדבק במשטחים? כן מדבק באוכל, לא מדבק באוכל? אנשים החלו להשאיר חבילות מחו"ל מחוץ לדלת למספר ימים כדי "להרוג" את הנגיף שנמצא עליהן. באמצע מארס, סגרה ישראל את השמיים בפני תיירים וסחורות. הייבוא נעצר. הביטחון התזונתי של ישראל נדרש, לראשונה מזה שנים רבות, להישען כולו על תוצרת ישראלית.

אפקט הדומינו: הפגיעה בתחומי המסעדנות והקייטרינג השפיעה באופן ישיר על החקלאים. אפיקי ייצוא ושיווק פנימי עיקריים נסגרו, כרגע עד להודעה חדשה. הזמנות גדולות בוטלו מעכשיו לעכשיו משווקים ויצואנים רבים, בעיקר מגדלי הפרחים והתבלינים הטריים, נשארו עם המון סחורה בשדות ובחממות, אך ללא ביקוש. מה שלא נתרם או נמכר במבצעי מכירה ישירים - נזרק. רווח שאמור היה לקיים את המשך פעילותו של המשק לא הגיע ומשקים שלא הגיבו בזמן, לא שינו קו חשיבה ולא התאימו את עצמם לביקושים ולתנאים החדשים, לא שרדו את השנה. למרות זאת, אם תשאלו אותנו, החקלאות הישראלית תוכרז כנקודת האור של השנה האחרונה, ואלו הסיבות מדוע:

הביטחון התזונתי של מדינת ישראל חזק מאי פעם: לאורך כל המשבר, מהסגר הראשון ועד היום, החקלאות הישראלית, שבתקופה מסוימת, הזינה לבדה למעלה מ-9 מיליון איש, הוכיחה עד כמה היא חזקה, איכותית ואמינה. לא היה חסר כלום, אולי זולת חמאה או ביצים, אבל גם אלו נחשבו לאירוע זמני, בעיקר בשל אגירה מיותרת. ההתנפלות הישראלית על נקודות השיווק לא גרמה לחוסרים אמיתיים. למרות היעדרותם של העובדים הזרים, ובעזרה קטנה של חל"תניקים שחיפשו תעסוקה, דווקא בתקופה שבה הצריכה הביתית שברה שיאים הצליח ענף החקלאות הישראלי לספק את צורכיהם הביתיים של כל המשפחות בארץ. עוצמתה הבלתי תלויה של החקלאות הישראלית מהווה בשורה מעודדת למדינה שידעה מגוון מצבי בידוד ומלחמות לאורך השנים. טוב לדעת שברגע האמת, הביטחון התזונתי שלנו מובטח.

הישראלים חזרו לבשל ולהעריך תוצרת איכותית וטרייה: סגירת המסעדות פגעה בסגנון החיים של ישראלים רבים. משפחות שנאלצו לוותר על האכילה בחוץ, אבל לא רצו לוותר על חוויית האוכל הטוב גילו את הבישול הביתי. רק שהפעם בני הבית לא הסתפקו בשניצל וצ'יפס. אנשים למדו לקנות קמח ולאפות לחמים בבית, לרכוש רכיבים טריים להכנת רטבים שבעבר היו קונים מוכן בסופר. חוויית הארוחה במסעדה הומרה בחוויית ארוחות גורמה טריות בבית. אנשים לא פחדו להתנסות בתבלינים חדשים, האכילו מחמצות, הכינו פסטרמות... אפילו מזונות שנהוג היה להזמין הביתה, כמו פיצה, סושי או המבורגרים, הוכנו לבד, מחומרי גלם טריים בלבד. וכשהשפע במדינה נמצא בשיאו, ענף המסעדנות יכול להמשיך לחכות. החקלאות הצילה את המצב והצרכנים הצילו את החקלאות.

שיווק ישיר מהשדות לשכונות: סגירתם של השווקים הסיטונאיים והשווקים הפתוחים הובילה את החקלאים להתנסות בשיווק ישיר, לקבוצות רכישה בערים ובשכונות. באמצעות הרשתות החברתיות התארגנו קבוצות שכונתיות רבות, גם כחלק מאידיאולוגיה לתמיכה בתוצרת כחול-לבן וגם כצורך אמיתי במזון טרי, לרכישה ישירה מחקלאים. כל מגדל שנשאר עם סחורה הגיע לכל עיר, הביא תוצרת טרייה ואיכותית וקיבל תמורתה מחיר הוגן. win-win לשני הצדדים. אז נכון, ההזדמנות הזאת פתחה דרך גם לסוחרים שאינם חקלאים אמיתיים לנסוע לשוק הסיטונאי, לרכוש בזול סחורה ששכבה שם כמה ימים ובדרך לשכונות, להיכנס לאיזו שלולית ולהגיד לכולם שהגיעו ישר מהשדה... אבל מספרם זניח. השיווק הישיר עזר לחקלאים לשרוד את התקופה, אבל לאורך זמן אנחנו לא מאמינים שזה ישתלם להם. הנה למה:

החקלאים הם אנשים חרוצים עם מוסר עבודה גבוה והמון גאווה לפרי ידיהם, אבל שיווק אינו הצד החזק שלהם. מגדלים רבים גילו כמה זמן לוקח לנסוע לשכונות הפקוקות ברחבי הארץ, וכמה לוגיסטיקה וטכנולוגיה מתקדמת נדרשות כדי להרים מיזם של שיווק ישיר. זה אולי פתרון נכון לזמן מוגבל, אבל החקלאי לא יכול לעשות גם וגם. ולדעתנו הוא לא צריך. האידיאולוגיה שלנו אומרת דבר פשוט: החקלאים הישראליים צריכים להשקיע את כל זמנם וכשרונם בגידולים, להוציא תחת ידיהם תוצרת משובחת, לשים עליה את שמם ואחריותם, לבקש תמורתה מחיר הוגן, עבורם ועבור הלקוחות, ולתת למשווק מקצועי (למשל, שוקבוק) לעשות את השאר. חקלאים רבים פנו אילינו בבקשה להצטרף. יוסי נעים, דני חג'ג', אבישי רונאל, תמר חסון וליז גלעד הם חלק מעשרות מגדלים ומגדלות חדשים שהצטרפו אלינו בשנה האחרונה. אבל לא רק חקלאים הצטרפו לשוקבוק. מי שעקב אחרי התפריטים שלנו בחודשים האחרונים שם לב גם לתוצרת חקלאית עונתית מגוונת במיוחד (למשל המון זנים לאותו פרי), אבל גם ליצרנים חדשים ולמוצרים שבעבר לא שווקו כאן. כמעט אין שבוע שבו אחנו לא משיקים מוצר חדש: קמחים ולחמים, יינות בוטיק, קפה וחליטות תה, תבלינים, גבינות, שמנים ואפילו סבונים - כולם בעלי מכנה משותף: הישענות על רכיבים טבעיים, יצור מקומי ואיכות גבוהה.

מה לדעתנו יקרה ב-2021? כשתיעלם הקורונה, והעולם יחזור להיות כשהיה, אנשים יגידו "איזה כיף" על 3 דברים: איזה כיף שאפשר לאכול ולשתות בחוץ, איזה כיף שאפשר לצאת לקולנוע ואיזה כיף שאפשר לטוס בחופשיות בלי לחזור לבידוד. ההורים שבינינו יוסיפו "איזה כיף שהגנים ובתי הספר חזרו לפעול כרגיל"... אבל אף אחד לא יגיד "איזה כיף שאפשר לחזור לקנות בסופר פירות וירקות." אנשים התרגלו לרכוש אונליין. הם גילו לשמחתם שלא רק שמדובר בפינוק לא יקר, אלא בעיקר מדובר בשירות שחוסך להם זמן יקר ומביא לפתח ביתם את התוצרת החקלאית הטרייה, הבריאה והאיכותית שיש. ואם יש משהו שהנגיף המתעתע הזה לימד אותנו הוא ערך הזמן. לכן, לדעתנו, השיווק הישיר מהחקלאי הביתה, לא רק שאינו טרנד חולף לתקופת הקורונה ("טרנד" ששוקבוק יזמה והחלה עוד לפני 3 שנים) אלא הפך לדרך חיים טבעית לכולנו, כמו הבישול הביתי, שגם הוא (לדעתנו) יישמר לתקופה ארוכה, גם כשנחזור ליהנות מהמסעדות.

החקלאות הישראלית הוכיחה את עצמה כמשאב יקר ערך לחוסנה של המדינה. עם כל הטירוף שאפיין את השנה האחרונה, היינו יכולים להיות בטוחים שאוכל לא יחסר לנו. אנחנו כישראליים חייבים לשמור על החקלאות והחקלאים המקומיים. עוצמתם עוצמתנו. שגשוגם - ביטחוננו. וכמו שאומר המשפט הידוע החותם תכנית סטירה פופולרית (קצת נגענו) יש לנו חקלאות נהדרת!

העונה הקרה קרה

מזה כתום מבחוץ, אדום מפנים ואין לו גרעינים של אבטיח? למעשה, אין לו גרעינים כלל! תפוז אדום קרה קרה. זן אדום של תפוז טבורי, שהגיע במקור מוונצואלה ופותח בישראל, במו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, בשיתוף עם מועצת הצמחים ושירות ההדרכה במשרד החקלאות, בדיוק לפני 11 שנה. לתפוז אדום קרה קרה יש טעם מתוק עדין ומיוחד - הודות ליחס סוכר-חומצה מאוזן. אין בו חרצנים ויש לו קליפה דקה ונוחה לקילוף. יתרונות קריטיים לכל אוהבי ומקלפי התפוזים.

תפוז קרה קרה אינו תפוז דם. תפוז דם קיבל את צבעו האדום בזכות הימצאות אנתוציאנינים בפרי. לעומתו, תפוז קרה קרה עשיר בליקופן (בדיוק כמו הליקופן בעגבנייה) - נוגד חמצון חזק שהוכח, במגוון מחקרים ברחבי העולם, כבעל יכולת לנטרל את הרדיקאליים חופשיים, הגורמים להאצת תהליך ההזדקנות ולמחלות שונות, בכללן מחלות לב, כלי דם וסרטן. יכולתו של הליקופן הוכחה גם במקרים של בריאות העין, תפקוד המוח והגנה מפני נזקי שמש. תפוז אדום קרה קרה מבשיל למאכל בחודשי נובמבר-דצמבר והוא כאן לשבועות ספורים בלבד. תפוז אדום קרה קרה מגיע אלינו מהמשק של צביקה כהן מערוגות - מושב באזור השפלה. צביקה ואחיו עמוס מנהלים את המשק המשפחתי שהקים אביהם. שם נהנים התפוזים ממזג אוויר ושמש אידיאלים ומטיפול מפוקח.

בשבוע הבא יפתח העולם שנה חדשה, כנראה בחגיגות צנועות יותר מבשנים קודמות. גם כשנשב כולנו בבית, בסגר שלישי, בערב ראש השנה האזרחית, אין סיבה שלא נחגוג אותו עם משקה אלכוהולי חם-חם מתפוז אדום קרה קרה. קבלו מתכון לסנגרייה: בוחרים בקבוק יין אדום איכותי ושופכים את תוכנו לסיר גדול. מוסיפים 2 כוסות מיץ סחוט טרי מתפוזי קרה קרה (אפשר לסנן את הציפה אבל לא חייב), קוביות קטנות של תפוח עץ אחד, כפית קינמון ו-3 כפיות סוכר. מחממים הכול כמעט עד לרתיחה ומכבים את הלהבה. טועמים בזהירות (עם כף), אם המשקה לא מתוק מספיק אפשר להוסיף עוד כפית סוכר. מוזגים לכוסות ומגישים עם מקל קינמון. אם יש משהו שיכול להשכיח את הסגר, את הקורונה ואת הקור בחוץ, זה המשקה הזה.

חדשות צהובות: האננס מגיע!

משק לייזרוביץ' הראשון בבית יצחק הוקם בסוף שנות ה-40. משה לייזרוביץ' (ז"ל), ניצול שואה צעיר בן 30 ואשתו עלו ארצה והתיישבו במשק חקלאי בבית יצחק, כפר שעלה לקרקע בתחילת שנות ה-40. כמו עולים רבים כמוהו הוא למד חקלאות, כחלק מפרויקט ההתיישבות בארץ ישראל. המשק כלל מגוון ירקות, לול מטילות ורפת. המשק פרח וסבא משה אף זכה בפרס רפתן מצטיין במשך כמה שנים ברציפות.

אחד מבניו של משה החליט להמשיך את דרכו וליטול על עצמו את העבודה במשק. הוא ויתר על גידול בעלי החיים והתמקד בגידולי שדה. היום בניו ממשיכים את המסורת המשפחתית. משק לייזרוביץ' ההיסטורי של הסב עדיין מתפקד ולצידו המשק המשפחתי החדש במושב - זוג הורים ובניהם עובדים יחדיו. המשק כולל כ-400 דונמים של ענפי קישוט ירוקים, המיועדים בעיקר לייצוא. ניר אומר שהם הגדולים בארץ בתחום זה. בנוסף הם מגדלים חיטה עבור מזון לבעלי חיים. חממות האננסים הם הבייבי של ניר. ב- 2013, השתחרר ניר מקבע וחזר למשק. נרשם ללימודי חקלאות בבית דגן וחשב על האתגר הבא: גידול אננס.

"זה לא פשוט לגדל אננס כאן בארץ", הוא מספר לנו. "האקלים והאדמה כאן ממש לא מתאימים לאננס, שזקוק לאקלים טרופי. בחורף קר לו, אז אנחנו פורסים כיסוי ניילון מעל החממה, בקיץ השמש חזקה מדי אז פורסים מעל החממה רשת צל. הלחות נמוכה מדי אז מצפים בניילון את הקרקע כדי להגביר בה את הלחות. הקרקע בסיסית מדי עבורו ולא מספיק חומצית והוא צריך השקיה בטפטוף. בקיצור, צמח מפונק אבל אנחנו במשק מעניקים לו, בצורה מלאכותית, את כל מה שהוא צריך. יצרנו תנאים טרופיים בחממות ואנחנו מגדלים אננס רב-שנתי איכותי, מהזן המובחר בעולם, למאכל: MB2."

האננס הוא פרי יוקרתי ומפנק, מתוק ובריא, עשיר בוויטמין C, בוויטמינים מקבוצת B כולל חומצה פולית, מכיל מינרלים חיוניים כמו אשלגן, מנגן ומגנזיום, פוליפנולים - תרכובות הנמצאות במקורות מזון צמחיים טבעיים, בעלות תכונות נוגדות חמצון וסיבים תזונתיים. האננס הישראלי משווק עם עלי הכרבולת שלו. אם נתקלתם בנקודת המכירה באננס ללא העלים, תדעו שהוא מיובא. העלים נקצצו גם כדי למנוע פגיעה בפרי ולחסוך במשקל וגם כדי למנוע ממזיקים להתחבא בין העלים העוקצניים ולהעביר מחלות פרי ממדינה למדינה. את האננס של משק לייזרוביץ' לא תמצאו ברשתות השיווק ואצל המשווקים המובילים. מאז ומתמיד האננסים משווקים מתוך המשק ישירות לצרכנים. ומהיום, גם אתם תוכלו ליהנות מהם.

עוד טעימה:

הטבת החודש תותים
התחרות מתרחבת
יום המשפחה 2021
עוגיות מתוקות ללא מדבקה
קוקוסים ומאפים
דם כחול: אוכמניות ישראליות
שוקבוק נפתח לתחרות
נבחרי 2020 בשוקבוק

האס המנצח של החורף
ייו רימונים ופירמידת זעתר
תזונה לקראת החורף
הפינק ליידי הישראלי חוזר!
רוח שתות
מותג מאפים חדש
מי עלה? מי ניצח? מי מפסיד?
על קפה ושמן זית
הטבע חוזר לשגרה
נפלאות המורינגה
פירות שמתחלפים
שינויים במועדי המשלוחים!
ליקרים, תמרים וסיפורים
בחירות במדף התפוחים
ענבי קרימסון ותפוחי גאלה !
תפריט הקיץ ממשיך להתמלא
עגבניית תמר היא שם דבר
חברים ונהנים
לימונים והופעת הגיזרונים
הקיץ הגיע: נא לפתוח פטריות
התירס הלבן חוזר
נשים יצירתיות ומוצרים חדשים
פלפלים, דבש ולחמים חדשים
יותר משקל פחות מחיר
מיטלי קטן ומתוק
ברכות לשר החקלאות החדש
חדש! מארזי שי לשבועות
מי יצא ומי נכנס?
חדש: מזון מן הטבע
מוצרים חדשים בשוקבוק
פירות הקיץ כבר כאן
היערכות משלוחים
צמחי מרפא במיצוי מיטבי
מגבירים את שירות המשלוחים
מתנה של בריאות בכל משלוח
יום האישה שמח ופורים מבדח
האבטיחים כבר כאן
יום המשפחות שמח בשוקבוק
לתת אמון זו אהבה
פירות יבשים: נכון/לא נכון
דיאטה ללא גלוטן
חוק הסימון ותוצרת חקלאית
החלטות לשנת 2020
בשוקבוק, קהילות נהנות יותר
מתכונים לחורף בריא
בחורף, מרק ירקות או סלט?
אריזות חיסכון והטבות דצמבר
דוד משה מגיע לשוקבוק
המלצות החקלאים לשר
הקדימו תזונה לחורף
הפירות שחיכיתם להם הגיעו
נגישות