יום שלישי יום רביעי יום חמישי
יש להזמין עד יום ראשון בשעה 14:30. יש להזמין עד יום שני בשעה 14:30. יש להזמין עד יום שלישי בשעה 14:30.

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

ורוד כחול-לבן

לצד התפוז, התפוח הוא אחד הפירות הכי ישראליים שיש, ו"פינק ליידי" הוא אחד מזני התפוחים הכי אהובים על הצרכנים הישראליים. פינק ישראלי הוא הוא תפוח מזן "פינק ליידי" שאנחנו מכירים, אשר גדל כאן בארץ, על אדמת רמת הגולן הידוע באיכויות הגבוהות של הפירות הגדלים בו.

השם "פינק ליידי" הוא לא רק שם הזן של התפוח, אלא גם שמו המסחרי. מוצאו של התפוח באוסטרליה (שם הוא נקרא גם "קריפס פינק" - Cripps Pink ע"ש האגרונום שפיתח אותו) אך כיום הוא גדל ומשווק בארצות שונות בעולם. ה"פינק" הוא שילוב של זנים: "גולדן דלישס" ו"ליידי ויליאמס". יש לו צבע ורוד-אדמדם שאי אפשר להתעלם ממנו, ארומה עדינה שמפתה אותך לשאוף את ניחוחה לתוכך, מרקם פריך ועסיסי ויחס מתיקות-חמיצות מושלם. אנחנו, הישראליים, התאהבנו בזן המיובא עד שהוחלט, לפני כעשור בערך, לגדל את הזן המופלא הזה גם כאן בארץ. וככל שהישראלים קונים יותר פינק ישראלי, כך המגדלים מתאמצים יותר להשביח את טעמו ומשקיעים את הנשמה בגידולו. לצד כל שאר התפוחים על המדף, הפינק בולט בשני פרמטרים עיקריים: צבעו המיוחד ומחירו הגבוה. מחיר שהצרכן הישראלי מוכן לשלם עבור תפוח הנחשב כזן פרימיום מהנמכרים ביותר בעולם כולו.

תפוח פינק ישראלי עשיר בוויטמין C (כבר סיבה טובה לאכול אותו לקראת החורף), סיבים תזונתיים התורמים לתחושת שובע ולפעילות תקינה של מערכת העיכול ואנטי אוקסידנטים (נוגדי חמצון) לנטרול הרדיקלים החופשיים. כמה משפטים על מזה אנטי אוקסיטנדטים, כי כבר 20 שנה בערך מפמפמים לנו שהם מאוד חשובים לבריאותנו ולא כולנו מבינים למה: הגוף שלנו חשוף לכל מיני "איומים": חלקם קשורים לסגנון החיים שלנו (תזונה לקויה, עישון וכו') וחלקם אינם תלויים בנו (כמו זיהום אוויר, מחלות, זיהומים...) איום נוסף נקרא רדיקלים חופשיים - מולקולות כימיות שביכולתן לפגוע בתאי הגוף ובחומר הגנטי הנמצא בהם. איך הן נוצרות? בתהליכי חמצון שהגוף עובר שגורם לייצור הרדיקלים החופשיים. מבלי להיכנס לביטויים והסברים מורכבים רק נאמר שביכולתם של הרדיקלים החופשיים הללו לשנות את קידוד החומר הגנטי שנמצא בתא, לבצע שינויים בתא, בקרום התא או בחלבון שלו. שינויים שהופכים את תאי הגוף לפגיעים יותר למחלות שונות בגופנו, חלקן אף מסוכנות, פוגעים במערכת החיסונית ותורמים להאצת תהליכי ההזדקנות. נוגדי החמצון פשוט בולמים ומנטרלים את הרדיקלים החופשיים ותורמים להגנה על תאי הגוף. אבל נחזור לתפוח הוורוד שלנו: ניתן לצרוך אותו כמו שהוא (רוחצים ואוכלים) אגב, קליפת התפוח מכילה אנטי אוקסיטנדטים בכמות גדולה יותר מאשר בשרו. לפינק אין הרבה נוזלים, לכן הוא אידיאלי גם לאפייה. לסיכום, החיים הוורודים הם כאן ועכשיו, וזה הזמן לנגוס בהם בתאווה... חלום ורוד.

שורש העניין

אנחנו בשוקבוק גאים להשיק לראשונה, כאן באתר ולפני מרבית רשתות השיווק בארץ, את השורש קסאווה. תתחילו לגלגל את השם על הלשון כי יש מצב שתתאהבו בשורש המיוחד הזה שמגיע מהמשק של מאיר אליהו.

אוהבים את מטעמי המזרח? מאיר אליהו הוא חקלאי ישראלי, יליד דרום הודו, המתמחה בגידול ירקות ותבלינים אסיאתיים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים וטעם מיוחד. מידי פעם הוא אוהב להפתיע אותנו בגידולים חדשים ומרתקים. השבוע, הוא ממליץ לנו על השורש קסאווה. אולי שמעתם פעם שמות כמו יוקה, מאניוק, מנדיוקה... טפיוקה. כולם שמות מאותו השורש - קסאווה. שורש עמילני ארוך (שאינו מכיל גלוטן) בעל טעם ניטרלי יחסית שיכול להשתלב טוב גם עם מתוק וגם עם מלוח או חריף. עור השורש עשוי סיבים חומים ובשרו לבן. הקסאווה נולד בברזיל ובאזורים טרופיים נוספים ביבשת אמריקה. זמינותו של השורש לאורך מאות בשנים, הפכו את הקסאווה למאכל עממי ולמרכיב עקרי בתזונה היומית שמרבית האוכלוסייה צרכה מספר פעמים ביום, בוורסיות שונות. קסאווה עשיר בפחמימות וסיבים תזונתיים, כמחצית שורש ביום מגבירה את כמות הצריכה המומלצת. הוא מכיל נחושת ומגנזיום התורמים להורדת לחץ דם. גם חומצה פולית, ויטמין E ויטמין C, זרחן וסידן נמצאים בו בנדיבות. שורש הקסוואה נצרך כשהוא מבושל, מטוגן, צלוי או אפוי בלבד - רק לא טרי, בשל חומצות מסוימות שהוא מכיל. בחנויות מסוימות אולי תוכלו להשיג לחם קסאווה.

גם אם אתם לא בשלנים גדולים אבל אוהבים להתנסות בטעמים חדשים, תוכלו ליהנות ממגוון תבשילים המכילים קסוואה. השימוש הכי פשוט הוא לקלף את הקליפה החומה ולבשל במים עם מלח עד שיתרכך, בדיוק כמו שמבשלים תפוח אדמה. השורש המבושל יכול בקלות להחליף את תפוח האדמה במגוון מנות, כמו פירה או אפוי. טעמו הניטרלי מאפשר לתבל אותו במגוון אפשרויות ממתוק עד מלוח. ניתן לקלף ולצרף אותו לתבשיל ירקות שורש בתנור או לרסק בפומפייה (ללא הקליפה), לאדות את השבבים ולערבב עם חלב קוקוס בתוספת פירות שאוהבים.

וכשהגעגועים להודו בבית משפחת אליהו גוברים, הם מכינים מטעמים על טהרת השורש: צ'יפס קסאווה - פרוסות דקיקות, כמעט שקופות (אפשר להיעזר בקולפן רגיל) מטוגנות בשמן עמוק עד לפריכות מושלמת. מעדן בריא, אם כי לא דיאטטי, ממכר שקשה להפסיק לכרסם. או קציצות מטוגנות - כדורים מושלמים של קסאווה וירקות. אפילו פנקייק מקמח קסאווה שניתן למלא אותם במגוון טעמים, לגלגל ולאכול. אם יש תבשיל שמעניין אתכם, כתבו לנו ונשמח לבקש עבורכם את המתכון ישירות מאליהו.

הסערה לא חסה

אין חקלאי שלא מתפלל לגשם, אבל אין חקלאי שמתפלל לברד. השבוע, מטח של ברד השמיד מאות דונמים של חסה וברוקולי במשק זנזורי בשדה עוזיה וגרם להפסדים רבים.

טרור בלוני תבערה, גניבות, מכסות המים שהולכות וקטנות, ייבוא מאסיבי - לחקלאים במדינה שלנו לא משעמם לרגע. אבל האתגר הגדול ביותר שלהם היה ונשאר מזג האוויר. זה לא סוד שהאקלים בעולם, איך נאמר זאת בדיפלומטיות...? התחרפן לגמרי!!! אנחנו בארץ אולי לא מרגישים את מה שמרגישים בפלורידה או באנטרקטיקה, אבל השינוי האקלימי לא מדלג גם עלינו. ואפילו החקלאות הישראלית, שידועה בכל העולם כענף מתקדם ופורץ דרך המניב תוצרת איכותית ביותר, לא יודעת - עם כל פלאי הטכנולוגיה וההמצאות, להגן על עצמה מפני מטח ברד. הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות מדווחת כי רק בחצי השנה הראשונה של 2018 שולמו פיצויים בגובה של כ- 155 מיליון ₪ לחקלאים שחלקותיהם נפגעו מנזקי האקלים, סכום שיא בהשוואה לשנים האחרונות. סכום זה אינו כולל פיצוי בגין פשיעה חקלאית, כמו: גניבות של גידולים, חיות משק או ציוד חקלאי. והשבוע היו אלו החסות של זנזורי שחטפו את המכה.

יש אגדות המספרות על תינוק שנולד בין עלי הכרוב. אם החיים היו אגדה, שמעון זנזורי היה נולד בין עלי החסה. את האהבה לעבודת האדמה קיבל שמעון מאביו, שהקים את משק זנזורי לפני כ-30 שנה. במהלך השנים, התמחה המשק בענפי גידול שונים. מגידול עופות בשנות ה-80 עברה המשפחה לגידול ירקות (בעיקר עגבניות, פלפלים, חצילים וקישואים) ובסוף שנות ה-90 החליטו להתמחות בגידול זנים שונים של חסה, לאורך כל השנה. כיום, המשק המשפחתי מנוהל ע"י שמעון ובנו הבכור ראביד שאחראי על כל מערך השיווק של המשק אשר נחשב למגדל החסה הגדול ביותר בישראל. תחת המותג "זנזורי" והסלוגן "חסה זה זנזורי" המופיע על כל האריזות, מספק המשק כ-120 אלף ראשי חסה מזנים שונים בשבוע אחד, לכל רחבי הארץ. החסה של משק זנזורי גדלה תוך שימוש קפדני ומבוקר בחומרי הדברה המאושרים על ידי מנהלת מעבדה ומשרד החקלאות. לפני השיווק לציבור, נדגמת התוצרת על ידי מעבדה מוסמכת ורק לאחר שמוודאים שלא נותרו שאריות חומרי הדברה, מאושר המשלוח ליציאה. ״ענף החסה הוא לא ענף קל״, אומר זנזורי, "מדובר בגידול מאוד רגיש. את סוד ההצלחה שלנו אני מייחס להתמדה. אתה חייב להתמיד בגידול כדי להצליח - זה כל הסוד".

אנחנו בשוקבוק שולחים חיבוק חם למשפחת זנזורי ולכל עובדי המשק ומאחלים שיצאו מהמשבר גדולים ומחוזקים. בשבועות הקרובים אתם הלקוחות תיהנו מהחסות של תום זאווי ממושב זהר, הכרוב של איתן חסן מבאר גנים והברוקלי של ברק אלגבי. כמובן אנו מצפים להמשך עבודה צמוד ופורה עם משק זנזורי החל מהיבול הראשון.