בחר ישוב שאליו תרצה שנגיע

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

מרק ירקות או סלט?

ירקות הם מקור חשוב וזמין לשלל ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. יש ירקות שבאופן טבעי מזוהים עם סלט, כמו עגבנייה, מלפפון, צנונית, חסה וכו', וירקות שמזוהים יותר עם מרק, כמו שורשים למיניהם, קישואים, דלעת, כרשה ועוד. ויש ירקות שמתאימים גם למרק וגם לסלט, כמו גזר, בצל, פטריות, פטרוזיליה וכדומה. עם תחילת החורף, רצינו לבדוק האם יש הבדל בין צריכת הירקות טריים (בסלט) ובין צריכת ירקות מבושלים (מרק). מעניין אתכם? הצטרפו לקריאה.

איפה אפשר לספור עד 5 צבעים, בסלט או במרק?

לימדו אותנו שחשוב לצרוך ירקות מ-5 צבעים כדי ליהנות משילוב מיטבי של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון המאפיינים כל קבוצת צבע. בסלט אין בעיה לספור עד חמש: עגבנייה אדומה, מלפפון ירוק, גזר כתום, בצל לבן, פלפל צהוב. כמובן שאפשר להוסיף מגוון ירוקים (חסה, תרד, רוקט...), או מגוון אדומים (פלפל, עגבניות צ'רי) ואפילו צבע שישי: סגול (בצל, פלפל, סלק, כרוב). מה בקשר למרק? גם כאן, אפשר בקלות לספור עד 5: אדום = עגבנייה, תפו"א. כתום = גזר, בטטה, דלעת... ירוק = קישוא, פטרוזיליה/שמיר, ברוקולי. לבן = כרשה, שום , שורש סלרי, תפו"א סגול: בצל, כרוב.

איפה הגוף מקבל יותר ויטמינים, בסלט ירקות או במרק ירקות?

אומרים שירקות מאבדים חלק ניכר מכמות הוויטמינים והמינרלים בחימום ובאור. לכאורה, נקודה ראשונה לטובת הסלט, לא? לא בהכרח. בשונה משיטות בישול אחרות, הוויטמינים והמינרלים אומנם מתחממים ומתמוססים אבל נשארים במי המרק, שאותם אנחנו צורכים כחלק מהתבשיל. ויטמינים C ו- B נהרסים בחום, אבל זו לא בעיה "להשלים" אותם במזונות אחרים, למשל: אם נאכל קיווי אחד או 6 תותים או תפוז ביום - השלמנו את כמות ויטמין C היומית המומלצת לבוגרים. ויטמין B יש בדגני בוקר, לחם דגנים, ביצה ועוד. ויטמינים A, D, E, K אינם נהרסים בעת בישול המרק. לכן מרק המכיל ירקות כתומים, פטרוזיליה, ברוקולי, תרד וירקות נוספים, מסדר אותנו מבחינה זו.

למרק ישנה עדיפות על פני הסלט בירקות מסוימים. לדוגמה: בטא-קורטן הנמצא בירקות כתומים ומהווה מקור לוויטמין A, זמין לנו יותר לאחר הבישול מאשר טרי (לכן עדיף גזר במרק מאשר בסלט). אותו דבר עם הליקופן שבעגבנייה: עדיף מרק עגבניות על פני סלט עגבניות. לעומת זאת, תכולת הסיבים התזונתיים החשובים לתפקוד תקין של מערכת העיכול גדולה יותר בירק טרי על פני ירק מבושל - וכאן יש לסלט יתרון על פני המרק.

אגב, בישול נכון יכול לשמר את תכולת הוויטמינים: להביא את המרק לרתיחה קצרה ומיד להוריד את הלהבה למינימום, לחתוך את הירקות לחתיכות גסות ובעת ההגשה לחתוך לחתיכות קטנות או לרסק אותם במערבל מזון. ועוד טיפ: כשמחממים שוב (למשל, ביום המחרת) לא לחמם את כל הסיר אלא רק את המנה שאתם אוכלים. בחימום נוסף, אין צורך להביא לרתיחה, גם ככה אנחנו מחכים עד שהמרק יתקרר לפני שאנחנו אוכלים אותו.

מה קל יותר לעיכול, סלט או מרק?

בגדול, מרבית הוויטמינים, המינרלים והסיבים התזונתיים נשמרים טוב יותר בירקות טריים הנאכלים סמוך ככל הניתן לזמן ההכנה. מצד שני, לא לכל אחד מומלץ לאכול ירקות טריים. לאנשים בעלי מערכת עיכול עדינה או קיבה רגישה, למשל, לא מומלץ לצרוך ירקות טריים, אלא ירקות מבושלים המתעכלים טוב יותר.

ישראל מתייבשת, ומה עם הגוף שלנו?

בקיץ, כשמזיעים, אנחנו שותים יותר. בחורף, רובינו שוכחים לשתות לאורך היום. אנחנו שוכחים שגם החורף מייבש את הגוף: השהייה בחללים מחוממים (בעיקר מזגנים הפולטים אוויר חם) והיובש המאפיין קור קיצוני מייבשים לא רק את השפתיים שלנו, אלא את כל הגוף. מנת מרק יכולה להחזיר לנו את הנוזלים החסרים.

מה יכול להיחשב כארוחה, סלט או מרק?

מרק ירקות יכול להוות ארוחה שלמה ובריאה אם מוסיפים לו קטניות או דגנים. באופן זה, תקבלו את כל אבות המזון בקערה משביעה אחת, בנוסף לכמות נוזלים יפה שמרווה ומחממת את הגוף. מתי סלט יכול להיחשב לארוחה? כשמוסיפים לו מנת חלבון, כמו ביצה קשה, טונה או פרוסות חזה עוף ופחמימה קטנה למשל תפוח אדמה קטן או פרוסות בטטה מהתנור. גם כאן, שומרים על ערך קלורי שפוי ונהנים ממנה משביעה ומאוזנת. אגב, גם מרק ירקות וגם סלט נחשבים מנה ראשונה, כך שאת החלבונים, הדגנים וגם הפחמימות המשביעות נקבל במנה העיקרית.

מה משמין יותר, סלט או מרק?

מבין כל המרקים, מרק ירקות הוא המרק הדל ביותר מבחינת כמות הקלוריות ורמות השומן, אבל לירקות אנו בוחרים יש משמעות קלורית: בטטה ותפוח אדמה נחשבים לירקות פחמימתיים והם מעלים את הערך הקלורי של המרק. מנת פחמימה, למי ששומר על המשקל או מצמצם כמויות סוכר, היא 3 כפות. זה יכול להיות הבטטה שבמרק, תוספת האורז, האטריות, הגריסים וכדומה.

איפה המלכודות של הקלוריות?

הסכנות הטמונות בסלט, שעולות לנו בהרבה קלוריות הן: רטבים מתוקים ורטבים על בסיס מיונז, לחם או קרוטונים, גבינות שמנת ו... פיתה. בקיצור, כל מה שהוא לא ירק. אבל גם המרק חשוף לתוספות שמקפיצות לו את הקלוריות, כשאנחנו מקרימים אותם עם שמנת, מוסיפים להם שקדי מרק או אטריות, או מבססים את המתכון על ירקות פחמימתיים כמו בטטה וגזר.

שקדי מרק או קרוטונים לסלט?

ב- 100 גרם שקדי מרק יש בערך אותה כמות קלוריות כמו ב- 100 גרם קרוטונים (אתם לא רוצים לדעת בכמה קלוריות מדובר, תאמינו לנו...) בקרוטונים יש יותר שומנים מאשר בשקדי מרק (במיוחד אם הם קנויים). אם נכין קרוטונים בבית נוכל לצמצם את כמות הנתרן והשומן הרווי ביחס לקרוטונים קנויים. שקדי מרק לא נוכל להכין בבית...

מבחינתנו, היתרון האמיתי והניצחון של מי מהמנות נמצא בטמפרטורה שלהן: סלטים טריים מתאימים יותר למזג אוויר חם, מרקים חמים לתקופות קרות. הגוף מחמם או מרענן את עצמו גם בעזרת המזון והשתייה שלנו. זו דעתנו, ועכשיו תסלחו לנו, יש לנו מרק על האש...

פג'ויה ללא ריסוס

הפיג'ויה הגיעה לארץ בתקופת המנדט הבריטי, כעץ נוי לחצרות הבתים. כ-50 שנה אחר כך, נברר וטופח זן פירות מסחרי בשם "סלור", על שם המפתח אפרים סלור - אחד ממובילי החקלאות הישראלית ומפתח זני פירות רבים וידועים. באותן השנים, תחילת שנות ה-80, נמכרו אלפי עצי פיג'ויה לחקלאים ברחבי הארץ. אחד מהם הוא שרגא ליבני מתלמי יחיאל.

שרגא עלה לארץ עם הוריו בתחילת שנות ה-50, כילד צעיר במשפחת ניצולי שואה, שחלמה להתחיל את חייה מחדש במדינת היהודים. תחילה הועברו לעכו, אך שנים ספורות אחר כך, כששמעו על חלוקת משקים חקלאים בתלמי יחיאל, החליטו לעזוב את העיר ולעבור למושב. הם גידלו במשק מגוון גדול של ירקות. כילד, שרגא נשא בנטל העבודה ממש כמו כל הגדולים. "עבדתי קשה יותר מהמבוגרים", הוא נזכר ובקולו אין שמץ של טענות, אולי מעט געגועים. בסוף שנות ה-60, נישא שרגא וביחד עם אשתו עבר למשק משלהם במושב. באותם ימים, שירת שרגא כאיש בקבע בחיל האוויר. החקלאות עליה גדל המשיכה לפעום בליבו והצבא אישר לו לעבד את אדמתו במקביל לשירותו הצבאי. "הרבה מזל לא היה שם," מספר לנו שרגא. "המטעים שנשתלו לא הצליחו וזני הפירות שבחרנו היו מלאים בבעיות. ואז, בתחילת שנות ה-80, מישהו הציג פרי חדש לחקלאים: פיג'ויה. לא הכרתי את הפרי, אבל כמו חקלאים רבים מאד באותה תקופה, רכשתי את השתילים וטיפחתי מטע בשטח 5 דונם." השתילים הצעירים שהגיעו מברזיל נקלטו היטב באדמת הארץ, מה שלא ניתן לומר על הפרי עצמו. "הקהל הישראלי לא כל כך אהב את הטעם, לא התחבר, כמו שאומרים, וחקלאים רבים התייאשו ועקרו את העצים." שרגא לא היה מסוגל לכך. "לא עוקרים מטעים" הוא נהג לומר ולצד שירותו בקבע, המשיך לגדל ולמכור את הפרי, ככל האפשר.

היום, משפחת ליבני מטפחת את מטע הבוטיק שלהם באהבה. דור שני נולד וצמח, שמחים לתת יד בתקופות הלחץ. ניר, החתן של שרגא, כבר לגמרי חלק מהמשפחה ומהמגדלים. " הפיג'ויה הוא פרי חורף השייך למשפחת הגואיבה," הוא מסביר, "למרות שטעמו אינו מזכיר בכלל את טעם הגויאבה. פיג'ויה לא קוטפים, אלא אוספים. הפיג'ויה נושר לקרקע כשהוא מבשיל. אם נקטוף אותו מהעץ כשהוא עדיין בוסר הוא לא ישלים את תהליך ההבשלה. בכל בוקר אנחנו מגיעים למטע ואוספים את הפירות. יורדים על הברכיים, על האדמה ואוספים!" אחרי האיסוף, הפרי יכול להחזיק שבועיים ועדיין להישאר טרי וטעים. ניר ממליץ לחצות את הפרי לשני חצאים, לחפון חצי פיג'ויה ביד אחת וביד השנייה, בעזרת כפית, לאכול את הבשר המתוק. שאלנו אותו כיצד הוא ממליץ לאחסן את הפרי בבית. "תלוי איך אוהבים לאכול אותו. אם אוהבים את הפרי טיפה קשה, אפשר להכניס למקרר. אם אוהבים אותו טיפה רך, מומלץ להשאיר מחוץ למקרר, במקום יבש ומוצל."

הפג'ויה של משק ליבני לא מרוססת כלל! "בסה"כ מדובר בפרי חסין ואם מתגלה מזיק כלשהו מתגברים עליו ללא ריסוס." אומר שרגא וניר מוסיף: "סיבה נוספת שבגללה החלטנו לא לרסס נובעת גם מהעובדה שמרבית הלקוחות שלנו אוהבים להכין מהפיג'ויה ריבה ולטחון את הפרי ביחד עם הקליפה. לכן, היה לנו מאד חשוב לספק פרי שקליפתו נקייה מכל חומר הדברה." "ריבת פיג'ויה?" שאלנו. "תביא מתכון!" וניר הכתיב לנו את הוראות ההכנה (במקרה, מדובר במתכון עם פג'ויה מקולפת, אבל הבנו שניתן, בשיטות הכנה אחרות, להשתמש בפג'ויה עם הקליפה):

מרקחת/ריבת פג'ויה

מאת שרה קוזיקרו, "בית הריבות", המושבה קידמת צבי, רמת הגולן.

המצרכים הדרושים:

  • 1 ק"ג פרי מקולף
  • 650 גרם סוכר
  • 1 לימון סחוט
  • צנצנות זכוכית מעוקרות (בעלות נפח אחסון כולל של בערך קילו)

אופן ההכנה:
  • חותכים את הפרי לקוביות של 1.5 ס"מ או גוררים במעבד מזון בדיסקית הצ'יפס ומניחים בסיר גדול עם תחתית עבה. מוסיפים את הסוכר ומניחים בצד לכמה שעות. במהלך זמן ההמתנה, ינגרו נוזלי הפרי - הנוזלים שבהם נשתמש לבישול. מבשלים על אש בינונית ומערבבים בכף עץ אחת לכמה דקות, שלא יישרף, עד שהפרי מבושל לגמרי ומתקבלת בלילה סמיכה. מסירים מהאש ונותנים לריבה מעט להצטנן.
  • זמן הבישול הוא הזדמנות מצוינת לעקר צנצנות. כדי לשמר מזון, כלי האחסון חייב להיות סטרילי. עדיף להשתמש במספר צנצנות קטנות ולא באחת גדולה, אלו יכולות להיות צנצנות חדשות שרכשתם במיוחד או צנצנות מזון שרוקנתם מתוכן ושטפתם היטב. ישנן מספר דרכים לעקר צנצנות: דרך אחת היא להניח את הצנצנות בסיר עם מים חמים, להביא לרתיחה ו"לבשל" אותן ברתיחה כ-10 דקות. שיטה נוספת היא בתנור שחומם מראש ל-100 מעלות. מניחים את הצנצנות כשהן הפוכות על גבי משטח יציב ועמיד בחום למשך כרבע שעה. חשוב להמתין עד שהצנצנות מתקררות, לפני שנוגעים בהן.
  • מוזגים בזהירות את הריבה אל הצנצנות, סוגרים היטב, חזק את הפקק והופכים את הצנצנת על המכסה, למשך כמה שעות. לאחר הפתיחה, חובה לשמור במקרר. זהו, קיבלתם ריבה טעימה מאוד, חמוצה בטעמה ויציבה.

הפיג'ויה של משפחת ליבני עלתה השבוע לתפריט הפירות שלנו, באתר ובאפליקציה. נשמח לשמוע מה דעתכם ואיך יצאה הריבה...

בדרך לאירופה עוצרים בשוקבוק

תמיד מרגש אותנו לשמוע סיפורים על משק משפחתי. המשק של משפחת שנרך מ"צופר", הוא משק חדש יחסית, לא מזמן הוא חגג בר-מצווה. אבל גם במשק צעיר, הספיקה המשפחה הרבה מאד.

רוני שנרך, ביחד עם בתו ענבר וחתנו הראל, מטפחים חלקת פלפלים לייצוא ולשיווק מקומי ועושים הכל בעצמם: משלב הזריעה, הגידול והקטיף של הפלפל ועד למיון התוצרת, האריזה וכל תהליך השיווק, בארץ ובחו"ל. לרוני, איש עסקים במקור, חשוב שהכל יאורגן טיפ-טופ והוא מנהל אישית את כל התהליך. לשם כך, הוא הקים מערך שיווק ולוגיסטיקה מתקדם, המטפל בקפדנות בכל שלב בדרך שעושה התוצרת מהאדמה שבה צמחה - ועד לבתי הלקוחות, באירופה ובישראל. תהליך השיווק עוזר לרוני להיזכר בשביל מי הוא ומשפחתו עובדים כל כך קשה: הצרכן.

כמה מספרים חשובים: בערבה מגדלים כ- 50,000 טון פלפלים בעונה קצרה יחסית, של 6-7 חודשים. כמות זו מהווה כ- 70% מסך מגידולי החקלאית בערבה. כ- 90% מחקלאי הערבה, בכל יישובי האזור מגדלים פלפלים וביחד הם מספקים כ- 40% מצריכת הפלפלים בארץ. רוב הפלפלים הגדלים בערבה מיועדים לייצוא. עד לפני חמש שנים, כלל הייצוא מדינות רבות ששמחו לייבא את הפלפלים המצוינים של הערבה, היום לצערנו הזמנים השתנו. מדינת היעד המרכזית לייצוא הפלפלים היא רוסיה. בנוסף, הערבה היא המקום היחיד בארץ המאושר לייצא פלפלים לארה"ב, זאת בשל הפיקוח ההדוק של האמריקאים בכל נושא הריסוס וטיפול במזיקים. פלפלי הערבה מתחרים בכבוד בפלפלים המיובאים מאלמריה, מירדן, ממצרים, ממרוקו, ומספרד. כל זאת בחלון הזדמנויות קצר שבו ההולנדים - השחקן החזק בשוק הפלפלים האירופאי, אינם פעילים, בשל החורף.

הפלפלים בערבה גדלים בתוך מבני רשת, חממות ומבנים המזכירים מנהרות עבירות. הזריעה מתרחשת לקראת סוף הקיץ, במטרה לנצל את החורף החם בערבה, בשעה שבאירופה עונת החורף קרה במיוחד. הפלפל הוא אחד מהירקות הבריאים שלנו. יש בו פחות מ-30 קלוריות והוא עשיר בוויטמין C ובוויטמינים מקבוצת B, במינרלים חיוניים כמו בטא קורטן, מגנזיום, ברזל ואשלגן. את הפלפלים של משק שנרך תענוג לאכול כמו שהם: טריים ועסיסיים. בתפריט הירקות שלנו תמצאו גם פלפל ביס המותאם במיוחד לילדים וגם פלפל בגודל רגיל. בתיאבון!

עוד טעימה:

תזונה לקראת החורף
הפינק ליידי הישראלי חוזר!
רוח שתות
מותג מאפים חדש
מי עלה? מי ניצח? מי מפסיד?
על קפה ושמן זית
הטבע חוזר לשגרה
נפלאות המורינגה
פירות שמתחלפים
שינויים במועדי המשלוחים!
ליקרים, תמרים וסיפורים
בחירות במדף התפוחים
ענבי קרימסון ותפוחי גאלה !
תפריט הקיץ ממשיך להתמלא
עגבניית תמר היא שם דבר
חברים ונהנים
לימונים והופעת הגיזרונים
הקיץ הגיע: נא לפתוח פטריות
התירס הלבן חוזר
נשים יצירתיות ומוצרים חדשים
פלפלים, דבש ולחמים חדשים
יותר משקל פחות מחיר
מיטלי קטן ומתוק
ברכות לשר החקלאות החדש
חדש! מארזי שי לשבועות
מי יצא ומי נכנס?
חדש: מזון מן הטבע
מוצרים חדשים בשוקבוק
פירות הקיץ כבר כאן
היערכות משלוחים
צמחי מרפא במיצוי מיטבי
מגבירים את שירות המשלוחים
מתנה של בריאות בכל משלוח
יום האישה שמח ופורים מבדח
האבטיחים כבר כאן
יום המשפחות שמח בשוקבוק
לתת אמון זו אהבה
פירות יבשים: נכון/לא נכון
דיאטה ללא גלוטן
חוק הסימון ותוצרת חקלאית
החלטות לשנת 2020
בשוקבוק, קהילות נהנות יותר
מתכונים לחורף בריא

אריזות חיסכון והטבות דצמבר
דוד משה מגיע לשוקבוק
המלצות החקלאים לשר
הקדימו תזונה לחורף
הפירות שחיכיתם להם הגיעו
חודש הדר
פירות הפרימיום של שוקבוק
במקום לפח - מהפך!
2 הטבות לחודש החגים
לקראת קניות החג
אפרסהמון חדש בשוקבוק
ברכות לגדיד 2019
שלום ספטמבר
אזורי משלוח ותוצרת חדשים
רואים את השגרה באופק
אוגוסט של מתנות נמשך!
נגישות