בחר ישוב שאליו תרצה שנגיע

שם עגלה:

שמור

עגלות שמורות

השלג של קליה

קיבוץ קליה היה היישוב הישראלי הראשון שעלה לקרקע באזור הצפוני של ים המלח אחרי מלחמת ששת הימים. ראשי התיבות של המילה קליה הם ראשי התיבות של "קם לתחייה ים המלח". שדות הקיבוץ משתרעים על פני מאות דונמים. גדלים בהם: אבטיחים, שום, בצל, עגבניות, פלפל חריף, דלעת, כרישה, שעועית ועוד. "אזור צפון ים המלח הוא אזור מאוד מיוחד מבחינת האקלים", אומר לנו אסף, "האדמה מלוחה מאוד אבל היא עושה פלאים לגידולים. האקלים אצלנו שונה מבשאר אזורי הארץ, במיוחד בחורף. יש הרבה שמש, אין קור ואנחנו יכולים להקדים את גידולי הקיץ ולצאת לשוק עם מוצרים לפני כולם."

עד הקורונה, חלק מתוצרת החקלאית של קליה הייתה תוצרת לייצוא שגדלה תחת תקנים אירופאים. היום היא נמצאת על המדפים בנקודות המכירה והשווקים ברחבי הארץ. רוב התוצרת אינה ממותגת, השום והאבטיחים דווקא כן. אפונת שלג היא גידול חדש בקיבוץ. למעשה, אתם זוכים ליהנות מביכורי הירק הזה. האפונת שלג של קיבוץ קליה גדלה על מצע טוף מנותק מהקרקע. אסף מסביר לנו שהטוף מעניק להם שליטה ובקרה על הגידול עצמו. "הרבה יותר נוח לגדל כך את האפונת שלג. הטוף מאפשר בקרה מוחלטת על הזנת הצמח. כמובן ללא ריסוס. בסוף מתקבל גידול אחיד מבחינת האיכות." לפני מספר שבועות, הגיעו לקיבוץ משלחת מדריכים של מכון וולקני - המכון הגדול בארץ למחקר ולפיתוח חקלאי, שאחראי על פיתוחם של כמה מזני הירקות והפירות האהובים בארץ (בדיוק לפני שבוע דיברנו עליו בהקשר של קלמנטינת "אור"). הם ירדו לחממות לראות את אפונת השלג, התרשמו מאוד ממראה הירק וכשטעמו אותה הם אמרו שזו אפונת שלג הטעימה ביותר שהם טעמו, שגדלה כאן בארץ.

קליה הוא כיום קיבוץ שעבר הפרטה, אבל ערכיו וצביונו של הקיבוץ הקלאסי עדיין נשמרים: יש חדר אוכל משותף, מכבסה, משקים משותפים... וגם העבודה היא של אנשי הקיבוץ. כבר 30 שנה שגידולי השדה מתנהלים במשותף עם שלומי הירשפלד, חקלאי ותיק ידוע מאוד מהמושבה כנרת, זוכה פרס חקלאי מצטיין לשנת 2013 ממשרד החקלאות. הקרקע של קליה, העבודה בהובלתו של הירשפלד והתוצרת המצוינת היא תולדה משותפת ממסירותם של כל הצדדים. אפונת שלג היא מוצר פרימיום בכמות קטנה יחסית, מעין פיילוט שמסתמן כהצלחה אדירה. התרמילים הדקיקים נקטפים בקטיף והתוצרת ממוינת ונארזת בזהירות רבה. פריחה של האפונה יפה, קטיף עדין ידני מאד עדין. בגלל שמדובר בגידול ניסיוני, לא הוקצע לחממות שטח נרחב משדות הקיבוץ ומה שאנחנו מנסים לרמוז לכם בעדינות זה שאין לנו הרבה זמן ליהנות מהאפונה הזאת. באופן קבוע, בגלל החום והשמש הקופחת, עבודת החקלאות בקליה מסתיימת באזור מאי, כמות האפונת שלג כנראה תסתיים הרבה לפני.

בתמונה: שלומי הירשפלד בחממות אפונת שלג בקיבוץ קליה

מבצעים מגיעים בזוגות

החורף הישראלי נהיה להפכפך בשנים האחרונות. כשמזג האוויר אינו צפוי ישנן הפתעות בשדות. לפני שבועיים שלושה הורגש מחסור בכרובית ובברוקולי בגלל הקרה. התוצרת איחרה לפרוח והצמח לא הוציא ראשים. ואז, פתאום הכול פרח בבת אחת. נוצר עודף נקודתי של תוצרת טרייה ולכן החליטו המגדלים לתת הטבה של עשרות אחוזים במחיר ליחידה בקניית צמד, תיכנסו לתפריט הירקות ותראו בעצמכם. מדובר, כמו תמיד, בתוצרת טרייה שנקטפת במקביל למועד המשלוח שלכם.

כרובית וברוקולי משתייכים לאותה משפחה: משפחת המצליבים. צורת הגידול שלהם דומה, השימושים ואופן הצריכה שלהם דומה וגם ערכיהם ותרומתם הבריאותי – נכון, דומים. משפחת המצליבים היא משפחת צמחים שכיחה באזור שלנו, נכללים בה כ-3000 מינים. בארץ אוכלים בד"כ 6-5 מהם: כרוב, קולורבי, קייל, כרוב ניצנים וכמובן כרובית וברוקולי. ירקות המשפחה מכילים נוגדי חמצון מגוונים, תרכובות שונות הנחשבות כאנטי-דלקתיות, סיבים תזונתיים וכמובן ויטמינים ומינרלים.

כרובית וברוקולי הולכים טוב ביחד גם במגוון מתכונים. למשל הפשטידה הזאת: מחממים תנור ל-180 עד 200 מעלות (אתם מכירים את התנור שלכם...) חותכים לפרחים ראש ברוקולי וראש כרובית. אנחנו ממליצים להשרות במי מלח לכמה דקות. בקערה מערבבים קופסת גבינה לבנה (500 גרם), גביע יוגורט, 4 ביצים, חצי כוס קמח תופח, עלי עשבי תיבול ירוקים קצוצים דק, מלח ופלפל לפי הטעם. למשקיעים: אפשר לטגן טבעות בצל ולהוסיף. אפשר להוסיף גבינה צהובה מגורדת. מסננים את מי המלח ומוסיפים את פרחי הברוקולי והכרובית ומערבבים. מעבירים לתבנית ומכניסים לכשעה. מזל שנותרו עוד כרובית ועוד ברוקולי לסלט משותף או לחליטה וטיגון של התפרחות. בתיאבון.

למי תודה, למי ברכה? הברוקולי מגיע אלינו מתום ז׳אוי ממושב תלמים. בן ממשיך במשק המשפחתי שמאמין שמי שלא אוהב את מה שהוא עושה – לא עושה את זה טוב. במשק ז'אוי משקיעים מאוד בגידול הירקות והפלטפורמה של שוקבוק, שבה הפידבקים מהלקוחות מגיעים ישירות בחזרה מאוד מתאימה להם. אוהבים את הרעיון שמי שאוכל את הירקות שלהם גם יודע מי אחראי על גידולם ואיכותם. הכרובית מגיעה מהמשק של ברק אלבי. גם הוא, דור שני לחקלאות. אביו, שמעון, ושותף נוסף בנו את המשק לפני 25 שנה, והיום הבן של אותו שותף וברק ממשיכים את דרכם בעבודת האדמה ובניהול העסק. כאמור, מבצעי הצמד הם לזמן מוגבל, עד גמר המלאי. הטבה שהחורף הישראלי ארגן לכם והחקלאים שלנו נותנים באהבה.

המלחמה באוקראינה, הצד החקלאי

ישראל מייצאת תוצרת חקלאית מגוונת לרחבי העולם. גם בתחום זה אנחנו נחשבים למעצמה איכותית, למרות שהתחרות בינינו ובין כמה מהיצואניות ממדינות אירופה נוגסת נתח ניכר מכמויות התוצרת שישראל ייצאה לפני עשור. הייצוא החקלאי מפוזר על פני אזורים שונים: ארה"ב-קנדה, אירופה ורוסיה-אוקראינה. ישנה תוצרת חקלאית שישראל מייצאת לכל העולם, למשל פלפלים. וישנה תוצרת חקלאית המאפיינת יותר אזורים מסוימים ופחות אחרים. אז מה אנחנו לא נייצא לרוסיה-אוקראינה בשבועות הקרובים וכיצד זה ישפיע עלינו?

ישנם ענפי ייצוא שונים המתבססים לגמרי ורק על השוק הרוסי. מבחינה זו, אוקראינה ורוסיה מייבאות מאתנו את אותה תוצרת. גזר, צנונית, תפוח אדמה וסלרי נרכשים ונצרכים בכמויות גדולות ע"י הרוסים. רק כדוגמה: בפאבים ברוסיה לא מגישים בייגלה או בוטנים כמו בפאבים בארץ, אלא צנונית הידועה ביכולתה לספוח אלכוהול. זה לא שבאירופה לא אוכלים צנוניות או גזר... פשוט ישנן יצואניות קרובות יותר, שנהנות מלוגיסטיקה פשוטה ומהוצאות שינוע זולות. למשל ספרד. להוביל טונות גזר מספרד לאנגליה לוקח שעות ספורות במשאית, בעוד שהובלת טונות גזר מספרד לרוסיה מצריך עיקוף שלם, באונייה. פה יש לנו יתרון לוגיסטי ורווח טוב. מה קורה היום?

המלחמה באזור יצרה 3 בעיות הקשורות בייצוא החקלאי מכאן לשם.

  1. קושי לוגיסטי: האזור הימי בסמוך לערי הנמל מלא בספינות מלחמה והנמלים עצמם חסומים לכניסת כלי שיט. מכולות שהיו בדרכן לאזור לפני פרוץ הקרבות נאלצו לשנות מסלול. חלקן ניסו להגיע לערים אירופאיות אחרות ולמכור שם את התוצרת החקלאית.
  2. הפסד ריווחי: הסחר בין ישראל לרוסיה מתבצע ברובלים. זה המטבע שבו סוחרת רוסיה. אנחנו לא משתמשים ברובלים וממירים את הכסף לדולרים. בעקבות הסנקציות הכלכליות צנח ערך הרובל בכ-30% ביחס לדולר. נכון לאתמול (חמישי) עומד ערך הרובל על 102 רובל (בקירוב) שווה דולר אחד. רוסיה עדיין משלמת את אותו מחיר על התוצרת הישראלית, ברובלים. ההמרה לדולרים הופכת את העסקה להפסד אחד גדול עבור החקלאים. וזה אחרי שנתיים של קורונה שגם היא עצרה לסירוגין את היכולת לייצא.
  3. לא ניתן לבצע עסקאות: גם אם המגדלים היו מוכנים לעבוד בהפסד, טכנית זה בלתי אפשרי. מערכת הסליקה סוויפט שנסגרה עבור רוסיה לא מאפשרת את קבלת התשלום עבור הסחורה. הכסף לא עובר לחקלאים, לחברות התובלה... יתרה מזאת: חברות הביטוח הפסיקו לבטח את הטרנסאקציות עם רוסיה, הסיכון להפסד מצידן פשוט עצום. אז אף אחד לא יכול לערוב שהכסף יגיע לאחר שהמשבר יסתיים והמערכות הכלכליות יחזרו לעבוד כרגיל.

מה יקרה עם עודפי התוצרת שנשארת בארץ? טונות הגזר, תפוחי האדמה, הסלרי והצנונית – מה יעשו איתם? השוק הישראלי לא מסוגל להכיל את כמות העודף העצומה שנותרה בארץ. דילמה. יוקר הפירות הירקות בארץ הוא נושא כאוב ומתוקשר מאוד, בצדק או שלא – זה המצב. ירידת מחיר דרסטית עקב עודפי הסחורה עלולים להתקבל לא טוב כאשר המצב יחזור לקדמותו והמחיר יחזור לערך השפוי המקורי. הצרכן הישראלי לא יאהב את "עליית המחירים" ויראה בכך עלייה ביוקר המחיה. מי יזכור שזה היה המחיר המקורי? אין לנו פתרונות. סוף שבוע שני של לחימה עומד בפתח ואנחנו שולחים חיבוק גדול לתושבים ולחקלאים באזורי הלחימה. על כתפם של חקלאי רוסיה ואוקראינה להבטיח את ביטחונם התזונתי של כל האזרחים ואנחנו מתפללים שהם יעמדו במשימה. שבת שלום.

עוד טעימה:

ליצ'י עם גרעין קטן
אז מה חדש השבוע?
לקטים להיטים
חדשות בתפריט העלים
על נבטים ופירות אחרים
מנגו "שלי" מקדים את כולם
מרחיבים את אזורי החלוקה!
הדבש חוזר
זנים חדשים
עגבניות שרי YOOM בצבע נדיר
אננס ישראלי חדש
השבוע להתכונן לחג השבועות
הדובדבן והתירס הלבן
קיץ בתפריט הפירות
תחליפי השוקולד שלנו
פסח מתנה
השוק הטרי של קליה
אבוקדו ריד חוזר
האבטיח שמבשר על הקיץ
פטל, תותים וצ'רי חדשים
יש!!! האספרגוס חוזר!

פריחת המטעים
עגבניות נישה מפתיעות
שמן זית של קבוצת יבנה
צמד יינות ושתיל גפן
מותג משפחתי מפתיע
ערמונים טריים ואגוזי קוקוס
הכרשה ה"כרישה"
סוף שבוע צבעוני
2022 נכנסת
מדף ההדרים מקבל חיזוק
ארטישוק, גויאבה ולחמים
חורף של צבעים בשוקבוק
תנובה מרקט - אתם מוזמנים
תנובה מרקט, בקרוב אצלכם
פירות הדר אקזוטיים
הנושאים הטריים
לונגן ותפוחי אדמה גורמה
מארז קטניות מונבטות לחמין
הפטנט שלנו לאבוקדו רך
פירות בירוק ויום המזון העולמי
אטינגר, גויאבה ורימוני מיץ
חוזרים לשגרה עם הטבת החודש
התפר שבין פירות הקיץ והחורף
האפרסמון הראשון של העונה
המתוק שבטבע
הרימונים והאספרגוס חוזרים
על תפוח בדבש ואבוקדו חדש
מנגו מאיה חוזר!
סברס ודלועים חדשים
הפסיפלורה חוזרת
ליצ'י, תירס ומעשים טובים
מה עדיף, יופי או בריאות?
הפירות החמים
החופש לבחור
האם אתם מוכנים ליורו?
החיים דבש
השחור, הלבן והמיטלי הקטן
היכונו לתפריט טבעוני בשוקבוק!
נגישות